פרשת חיי שרה בסוד המכפלה
שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה אלה הם חייה ואלה הם חיינו
פרשת חַיֵּי שָׂרָה דרך השם בסוד האותיות
חיי שרה אחרי לכתה
וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה
חיי שרה מספרים את מותה
שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה – מה פירוש? וכי היא חיה חיים כפולים?
שפת הקודש מקפלת בכל מילה מספר משמעויות
מחד, המילה שְׁנֵי מתארת קיצור למילה שנים
מאידך, שְׁנֵי נגזרת מהמספר שניים.
שניהם ממשיכים את אותו רעיון – שני חיים יש לאדם, שנות חיי הגוף – שהם הגיל הכרונולוגי ושנות חיי הרוח, שהם שנות חיים במימוש, הגשמה סיפוק ושמחה.
ישנה זיקה והתאמה בין אורך החיים לאורך הרוח ואורח החיים באופן שהאדם חי אותם.
והכל תלוי באדם עצמו
אומר המלבי"ם " האדם נקרא "חי" רק כשהוא מממש את הפוטנציאל המייחד אותו. אבל את זאת אפשר לדעת רק בסוף חייו אם וכמה מימש את תכליתו.
"לחיות" את החיים זה לא רק בלהעביר את השנים.
חַיֵּי שָׂרָה היו שווים ומלאי הגשמה – בזכות דרכה הרעיונית
מסופר על רב שהגיע לאחת הקהילות ,בדרכו עבר דרך בית הקברות . הוא ראה שעל המצבות הופיע הגיל שאנשים נפטרו בגיל מאוד צעיר. בן שנה, בת 4, בן 3. ה' ישמור, מה פה קורה פה? רק בודדים עברו את גיל עשר…
לתדהמתו הסביר לו ראש העיירה את פשרם של דברים. 'בית הקברות' נקרא 'בית החיים' זה מקום האמת, פה אנו מציינים את השנים בהם באמת אדם היה חי וניצל את חייו במימוש והגשמה ולא את גיל המות של הגוף הפיזי.
כי את האמת אפשר לדעת רק בסוף חייו של האדם איזה חיים היו לו.
חיבורים ומכפלות במערת המכפלה
וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן שם נמצאת 'מערת המכפלה'
'מכפלה' מרמזת על כפל של שניים
כפולה ב-4 זוגות: אדם וחוה, שרה ואברהם, יצחק ורבקה, לאה ויעקב.
מערת המכפלה היא השער לעולם הבא, דרכה עולין כל הנשמה אל עץ החים שם התגלות ההשגחה מובא בזהר הקדוש.
'חֶבְרוֹן' מלשון 'חיבור' מבטאת חיבור בין העולמות, בְּקִרְיַת אַרְבַּע חיבור בין ארבע היסודות – אבות האומה היהודית ועוד מפרש הזהר, 4 אלו הם ארבע היסודות האש – הרוח – המים – העפר הבסיס, היסוד והסוד לבריאה המחוברים בחיבור חיים.
'מכפלה' מלשון 'כפל' מרמזת על כפילות – דואליות תפיסתית במציאות עולמנו של חומר ורוח, גוף ונשמה, אור וחושך, טוב ורע.
ולכל דבר ויסוד בחיים יש שני צדדים – חיובי ושלילי, בונה ומעכב.
סוד האיזון טמון בעבודת המידות של 4 היסודות
אש הגאוה ,רוח לשון הרע, מים חמדנות ותאוות ועפר עצבות, עצלות ודאגה.
חז"ל אמרו "הרוצה לחיות ימית את עצמו"
כלומר, יש קודם להמית את הצדדים השליליים בתוכנו על מנת שנוכל לחיות חיי משמעות.
כמו אברהם שממית את רצונו בסיפור העקידה כדי להשיג חיים עם משמעות.
חי הנשמה
התשובה לחיים מלאי תכלית ומשמעות נמצאת במערת המכפלה
רק אחרי שממיתים מקומות בנפש שהיו בכפילות מתנגשת, זוכים לאיחוד פנימי ומתקבלת תוצאה של הכפלה פי שניים.
הדיון בין אברהם לבני חת מובא בהרחבה. אברהם מתעקש לקבור את שרה רק במערת המכפלה בנימוק "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם" .
מסביר המלבי"ם, אברהם רצה להדגיש שהחיים בעולם הזה הם זמניים כחיי הגֵּר המרגיש זר, כך הגוף גר כאן באופן זמני בעולם. לעומתו, הנשמה היא "תוׂשב" מלשון 'תשוּב' הנשמה היא ה"תושב" הנצחי, היא עוד תשוב חזרה לעולם שממנו באה אחרי מות הגוף ואח"כ היא שוב תשוב לגוף.
חוק שימור האנרגיה, אומר שאנרגיה משנה צורה, משנה מקום, מתמירה את עצמה אך אינה מתה. 'עִמָּכֶם' להדגיש כי אותו חוק חל על כולם גם עליכם.
עיקר החיים הם חיי הנשמה.
תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם,
אברהם ידע את החשיבות שיש למקום הקבורה.
קבר הוא המקום שבו הגוף עובר תהליך כמו החיטה שנקברת ונרקבת באדמה כדי שתצמח מחדש.
אמא - יש רק אחת.
אברהם, אב המון גויים – כולם היו בניו…אבל אמא שרה יש רק אחת.
בזכות התנהלותה זכתה לשינוי שמה מ'שרי' ל'שרה' שהיא שרה על כל העולם. בחייה ובפעולותיה דאגה לפנות כל תחרות אפשרית ובכך דאגה לממש בלעדיות – שרה הגשימה את תכלית העם היהודי עוד בחייה, במורשת שהותירה אחריה בבנה יחידה יצחק.
חיינו מסתכמים במותנו
חיינו מסתכמים במותנו ובצאצאינו
חַיֵּי שָׂרָה מדגימים את ההתפתחות אבולוציונית
כאשר אדם מת, הוא נקבר באדמה. 'קבר' אותיות 'רקב'.
כך החיטה. היא מתהווה מתוך הרקב כשנקברה באדמה לפני שהיא מצמיחה חיים חדשים
וכך 'רבקה' מלשון רקב צמחה כמו החיטה והמשיכה את חַיֵּי שָׂרָה ומורשתה בגלגל החיים.
שרה ורבקה, דמויות דומיננטיות אשר ניחנו בידיעה פנימית ועמוקה פועלות בהתאם.
שתיהן מגלמות את דמות האם כעקרת הבית שהיא עיקר הבית.
יצחק מצא נחמה אצל שרה אמו שדאגה לשמור לו על בלעדיות
אחרי מותה הוא מוצא את הנחמה ברבקה אשתו ושומר לה בלעדיות.
הוא מלמד אותנו מה זאת בלעדיות – באהבה.
הוא היחידי שלא היתה לו אישה נוספת על פני רבקה.
'וַיֶּאֱהָבֶהָ', בלשון הווה ועתיד – עכשיו ולתמיד ביטוי מלא רגש וחום המבטא אהבה נצחית
שרה נוכחת בעצמה גם אחרי לכתה
גם נישואיו השניים של אברהם אינם מבטאים את כלותה של מורשת שרה בקרב משפחת אברהם. להפך, הם מודגשים גם אחרי מותה. שרה נוכחת במלואה בעולמו של אברהם: "את כל אשר לו", הוא נותן ליצחק, "ולבני הפילגשים (הבנים של הנשים החדשות שנשא אברהם אחר מות שרה)… נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו".
א וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. ב וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת… וְאֶת… וְאֶת…
ה וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, לְיִצְחָק. (את התורה ואת כל הידע לעם היהודי)
ו וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם.
רש"י הביא בשם חז"ל, ומתנות לבני הפלגשים שלקחו עמם אל המזרח, אל קדם את כל הידע.
והיום כל החבר'ה שחוזרים מהמזרח בתשובה למעשה הם מחזירים את המתנות .
"לחיות" את החיים זה לא בלהעביר רק את השנים
האם אנו נותנים לחיים לחלוף?
האם אנו חיים את חיינו באמת מתוך שמחה, מלאות והגשמה?
עוד על פרשת חיי שרה בחסידות, מתוך ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ
לקריאה נוספת על חיי שרה לצרף קישורים למאמרים שלי