תענית אסתר בסוד האותיות
בין תענית ועינוי להיענות
צום 'תענית אסתר' ביום י"ג באדר
יום זה הוא יום סגולה לפתיחת שערי שמים ברחמים.
סגולה לקרוא פרק כ"ב בתהילים "למנצח על אילת השחר" אומרים חכמי הסוד.
להדליק נר לזכות מרדכי ואסתר
פרוטה לצדקה ובקשה שבזכותם יעתר הקב"ה לתפילתך ברצון ויפתחו שערי שמים.
תענית היא צום
צום מלשון צמצום
תענית היא מלשון עינוי על מנת שהתפילה תיענה.
אסתר ידעה שסיבת הגזירה היא רוחנית ולא עוד מקרה כדרך העולם. מרדכי היהודי אותיות מדריך, הוא מדריך אותה אל עבר ייעודו של העם היהודי.
נס פורים בהסתרה גדול מכל הנסים
בערב, בצאת הצום קוראים את 'מגילת אסתר' לגילוי ההסתר
'מגילה' מלשון גילוי או התגלות.
לגלות את ההשגחה הפרטית בכל פרטי המציאות גם כשזו נראית משימה בלתי אפשרית.
שם ה' אינו מוזכר אף לא פעם אחת בכל המגילה ולמרות ההסתרה התגלה הנס.
חזל הפליאו לדבר על הנס של פורים, שהוא גדול מכל הניסים?…
זה לא היה נס גלוי של שידוד מערכות הטבע לפי שעה באותה העת ששימש הנס, אלא היה זה בהסתרה.
ונהפוך הוא - להפוך את ההפוך
"בַּיּוֹם, אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם"
שִׂבְּרוּ בעברית מארמית סברו, אז קרה ההיפך והיהודים הם ששלטו בשונאיהם
בקריאת מגילת אסתר, שהסיפור כבר ידוע בדיעבד, כל יהודי יכול "לחבר" את הפרטים הלא מובנים והכואבים בחייו ולראות איך באמת הכל יכול להיות הפוך.
נושא התחפושות עוסק ביחס שבין ה-'חוץ' ל-'פנים'.
אל לנו לשפוט את פני המציאות על פי חיצוניות, סבירות והסתברות.
יש מנהיג לעולם, העולם אינו הפקר.
יש תכלית וטעם למצוקות, ליסורים, למבוכות, והכל מוביל אל הטוב והמיטיב.
הפור (הגורל) של העם היהודי התהפך לטובה.
נוסחת הפלא של "ונהפוך הוא", בעזרת כח האחדות.
"ונהפוך הוא" – "הפוך" את העולם לצידו הפנימי, ותגלה את המסווה מעל פני המציאות החיצונית. אז מגיעה הפיכה מן הקצה אל הקצה. הצלה גשמית– כמו שהיה בפורים.
"וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" (ירמיהו ל', ז'), מתוך הצרה צומחת הישועה. הצרה עצמה תהפוך לטובה ולברכה.
"וּמִמֶּנָּה" בחילוף אותיות "ומהמן" פירש בעל ספר "הרוקח". לרמז כי בסופו של התהליך התברר, כי דוקא באמצעות המן צמחה ליהודים הישועה.
"וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב"
היפוך הגורל של היהודים כפי שמסופר במגילת אסתר;
המן הכין עץ לתלות את מרדכי, סופו שהוא בעצמו נתלה על אותו עץ.
לא עזרו לו לא כספו ורכושו ואף לא מעמדו. אדרבה, דוקא אלו קירבו את מפלתו.
קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה – הגיעה עת גאולתך.
צאי מן המצב ההפוך, מתוך חוסר הבהירות, מתוך הספק, אז כל ההפוּך יכול להתהפך לטובה.
מתוך בטחון ואמונה חשכה הופכת לאורה.
עיקר פורים הוא בגילוי ההסתר.
מצרה צרורה לצרור מאוחד
המן הרשע צורר היהודים
צורר פירושו אוייב ושונא.
מאידך צורר פירושו, מאחד מאגד וקושר
העם היהודי בהיותו מפוזר ומפורד אפשר לשבור אותם בקלות.
אסתר אומרת למרדכי "לך כנוס את כל היהודים"
כנוס מתוך התכנסות פנימית
מצוות חג פורים בסוד אותיות 'מגילה'
גילוי ההסתר נעשה באמצעות מצוות חג פורים
מגילה – מקרא מגילה.
גמילה – גמילות חסדים משלוח מנות.
מילגה – מתן צדקה.
גלימה – תחפושת.
לגימה – משתה וסעודת פורים.
עיקר פורים הוא בגילוי ההסתר. שם ה' אינו מוזכר אף לא פעם אחת בכל המגילה, למרות ההסתרה התגלה הנס. כך, טבע האדם אשר נמצא בתקופות של חושך והסתר, מצפה שיקרה לו נס בגלוי כפי שלדעתו הנס אמור להגיע. אך לקב"ה יש דרכים יצירתיות משלו לגלגל נסים, ואז כשמגיע לאדם נס בתחפושת שונה ממה שהוא דמיין, הוא מפספס את מתנות הנס.
מי יתן ומתנות נפלאות יתגלו בחיינו
ובמהרה יתמלאו משאלות לבנו – ישועת ה' כהרף עין.
