דף הבית » הצופן בפרשה » בראשית דרך השם » הצופן ב-וירא » פרשת השבוע וירא – סיפור העקדה וישראל עם סגולה

פרשת השבוע וירא - סיפור העקדה וישראל עם סגולה.

פרשת השבוע וירא - סיפור העקדה וישראל עם סגולה בסוד האותיות

ניסיון העקידה

"קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק"
סיפור העקידה הוא ניסיון קשה במיוחד שאברהם נדרש לו.

גם אם זה במחיר ההקרבה, בזכות האמונה אברהם יוצא לדרכו לעקוד את בנו יחידו.
לאן? אל יעד לא ידוע… "שָׁם… עַל אַחַד הֶהָרִים".
הר הוא דימוי למגבלה או מחשבה מגבילה, וכן הר מלשון הרהורים המחלישים, שיש לעלות ולהתעלות מעליהם.

אומר 'הנתיבות שלום' שכל ניסיון הוא הזדמנות שאדם צריך לברך עליו. עם כל ניסיון אדם מתעלה. כשאדם עומד בניסיון שהושג ביגיעה ובלא שום גורמים אחרים, זה בבחינת הון עצמי אצלו וזה עומד לו בזמני חשכות הקשים ביותר.

אברהם מתואר ברצף של פעולות ללא מילים, פעולה רודפת פעולה, ללא שמץ של הססנות: "וַיַּשְׁכֵּם" – זריזות למצווה ללא שום דחייה; "וַיַּחֲבשׁ"; "וַיִּקַּח"; "וַיְבַקַּע"; "וַיָּקָם"; "וַיֵּלֶךְ"… דבקות אינסופית בה' נעדרת מילים או ביטוי לרגשות למצב הבלתי אפשרי שאליו הוא נקלע. לא ברור מה עובר עליו, מה הוא חושב? איך הוא מרגיש? האם בגלל המתח נעתקות ממנו המילים?

כיבוש אל מול התנערות

כיבוש החומר אל מול התנערות מהרוח

"וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" – אותיות חי"ת וכ"ף הן אותיות שמוצא הגייתן בחיך ומתחלפות ביניהן: אם נחליף את האות חי"ת שבמילה "וַיַּחֲבשׁ" באות כ"ף נקבל וְיִכְבֹּשׁ.

חֲמֹרוֹ הוא מלשון חומר גשמי. אברהם כבש כל רגש כדי להתעלות מעל ענייני החומר, הלך באמונה תמימה שהיא מעל הדעת.

בעל הסולם בפירושו לזוהר, מסביר שהאדם אמור לכבוש את ענייניו החומריים ולהנהיג אותם: הוא זה שצריך "לרכוב על החמור", ולא להפך שהחומר רוכב על האדם ומנהל אותו.

"וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ" – נער מלשון מתנער. יש שני ניגודים בתוכנו – בעד ונגד, המושכים לכיוונים שונים ומבקשים להתנער זה מזה בכל תהליך רוחני. שני החלקים אינם מסוגלים להכיל מצב החדש.

אברהם השכיל לדעת זאת, ולכן בשלב ראשון הוא לוקח את שני נעריו איתו ומניח להם להתקיים בתוכו. אחר כך אומר אברהם אל נעריו "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר". בשיאו של תהליך רוחני אין מקום להרהורי החומר – שני ניגודים אינם יכולים להתקיים בו זמנית. שמא יתעורר בו שמץ הרהור של ערעור, וכדי ליישב את דעתו באחד ביקש מנעריו שבו עם החומר.

"וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה" הפעם הנער הזה, שהוא יצחק, מגלם את החלק החדש בשלב העליה וההתפתחות.

עקדת יצחק בגבורה

יצחק היה בן שלושים ושבע שנים בשעת העקידה. עקידה הינה קשירה וכפיתה.

קשירה מתחילה בחבישת החמור – כיבוש כל מחשבה הנאחזת בחומר.

יצחק מבין שהוא בעצמו השה לעולה שיעלה אותו אביו. המדרש מספר שהוא אמר לאברהם אביו: "תחזק את הקשרים חזק יותר, שלא אזוז מאימת המאכלת".

רבי חיים זייצ'יק זצ"ל^[1] מנתח מה היו הרהוריו ומחשבותיו של יצחק אבינו. הוא ודאי לא התפלל להינצל, כי הרי כל רצונו היה שייעשה רצון ה'. ודאי תפילתו היתה שיינצל מהרהורים רעים בהיותו עקוד על גבי המזבח, שמחשבת פיגול לא תפסול את קרבנו…

צא ולמד מה ביקש יצחק אבינו בשעה שנעקד על גבי המזבח, על מה היתה תפילתו כאשר פשט צווארו להעלות עצמו קרבן כליל לה', שעל זכות זו נבקש אף אנו בניו: "מי שענה ליצחק בשעה שנעקד הוא יעננו".

כמה כח היה בוודאי צריך כדי להתגבר על פחד העקידה. זהו כח המחשבה – בכוחה התעלה יצחק מעל כל ספק, בהכנעה מלאה בזכות האמונה התמימה שהיא מתנשאת מעל הדעת, מעל השכל המוגבל. בהבדלה הוא הבדיל את עצמו מהרגש, וזכה להמתקה.

"וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" – אברהם העלה את יצחק, לא כקרבן עולָה שנשחט חלילה, אלא העלה אותו לקדושה.

ביטול רצון עצמי

"וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" – זוהי ראייה מעבר לזמן, מעבר למקום של עולם המושגים הארצי. מסופר במדרש תנחומא שהתנהל דו שיח בין אברהם לקב"ה: "אתמול אמרת לי כי ביצחק 'יקרא לך זרע', עכשיו אתה אומר לי 'העלהו שם לעולה', וכבשתי את יצרי ולא השבתיך. כך שיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסין לצרה, תהא נזכר להן עקדתו של יצחק ותחשב לפניך כאילו אפרו צבור על גבי המזבח ותשלח להן ותפדם מצרתן^[2]".

מידי בוקר בתפילת שחרית נאמרת פרשת העקידה, כדי לחדש בתוכנו את ההכרה שהיתה לאברהם אבינו, שהתבטל במחשבתו לרצון ה'. ללא כל שמץ מחשבה של רצון עצמי, אלא לעשות את רצון ה' בחיבור פנימי עמוק.

ישראל עם סגולה - איך נולד הכח הסגול ?

בסיפור העקדה נולד עם סגולה בכח הסגול
בזכות אבות: אברהם יצחק ויעקב

אברהם אבינו תיקן את מידת החסד בעולם. ספירת חסד נמצאת בקו ימין בעץ החיים
יצחק אבינו תיקן את מידת הגבורה והיראה בעולם. ספירת גבורה נמצאת בקו שמאל
יעקב אבינו תיקן את מידת התפארת האמת והרחמים בעולם.
ספירת תפארת נמצאת בקו אמצע בעץ החיים. מתכללים בה חסד וגבורה,אברהם ויצחק, ימין ושמאל.

קו אמצע – קו ישר לאל הוא ישראל

לכל ספירה יש צבע משלה

ספירת חסד צבעה תכלת,
ספירת גבורה צבעה אדום
כשהצבע האדום והצבע התכלת־כחול מתמזגים ביניהם נוצר צבע סגול. [ביאור שייכות הגוונים לספירות מתוך 'סוד ה' ליראיו', שם]

סגול הוא גם תנועת ניקוד בשפת הקודש: שלוש נקודות כנגד שלושת האבות.

יעקב אבינו נקרא גם בשם ישראל. מכאן, 'ישראל' מכונים "עם סגולה".

סגולה שורש ס.ג.ל – בהטיות שונות: סגולי, מסוגל, מסגל, סגולות, מסתגל וסגול.
לרמז שעם ישראל בעל משקל סגולי רב בעולם בזכות סגולותיו ועוצמותיו הייחודיות. לאורך שנות הגלות בכושר הסתגלותו עם ישראל הוכיח כמה הוא מסוגל לשלב בין שכל לרגש, בין רוח לחומר, שמר על צביונו וייחודו במסירות נפש, בכל המצבים שעמדו לכלותו ומסר את נפשו על קידוש ה'. עם ישראל ניחן בסגולות ייחודיות ועוצמות סגוליות שאין לאף עם אחר. ישראל לעולם הם כצמח מרפא בעל סגולות ייחודיות שאין לצמחים אחרים.

בסוף תהליך יראה השלם ב-"ירושלם"

וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ
וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, המקום שלא היה לו "שֵם" עד עכשיו, כעת הַמָּקוֹם הַהוּא מקבל שֵׁם – ה' יִרְאֶה

"זה מקום יראה ועבודה ל-ה'" – 'לשם' אותיות 'שלם', על פי המדרש, צירוף המילים יראה ו-שלם בונים את "ירושלם"
על פי המדרש (בראשית כ"ב, יד), צירוף המילים יראה ו-שלם יוצרים את המילה "ירושלם" "שם העיר מורכב משני שמות, העולים מתוך שני אירועים בשני מפגשים שונים של אברהם עם העיר:
"את מוצא שנקרא בית המקדש 'שלם', שנאמר: וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (בראשית י"ב) " ופרשת העקדה (בראשית כ"ב)
הר ה' יראה מתוך שלמות הראיה והיראה
שם נולד השלם – הושלם תהליך שלם ב-"ירושלם"

שנזכה בסגולות להיות מסוגלים לראות את השלם בתוכנו
לקדש את ברית המילה עד שנביא את השלום עלינו ועל כל עם ישראל אמן!

וירא – השלום מתחיל בשלמות הראייה – שנזכה לקדש את הראייה בתוכנו עד שיבוא שלום עלינו ועל כל עם ישראל אמן!

עקדת החלקים בתוכנו - קשירה והתקשרות לה'

מדי בוקר בתפילת שחרית נאמרת פרשת העקידה והיא מתגלה בהנחת תפילין הבאה לחבר ולאזן בין החלקים בתוכנו.
יד ימין החסד והנתינה עוקדת וקושרת את יד שמאל, מדגימה את כח החסד המגביל את כוח הגבורה והדין.

האר"י הקדוש מפרש ש'עקדה' מלשון קישור.
אברהם ויצחק מתקשרים זה בזה ומחברים בין ימין לשמאל, בין חסד לגבורה.
החיבור ביניהם מוליד את קו האמצע המכריע, יעקב – תפארת
מסביר הרב שיינברגר, הבריאה בנויה ממערכת יחסים של כוחות מנוגדים. לכל כח יש כח שמתנגד לו ויש את קו האמצע הנחוץ לבניה מבלי לשחוק אף אחד מהצדדים.

בעל הסולם בפירוש לספר הזהר אומר,
יש חלקים בתוכך שאתה לא צריך לרצוח אלא רק לעקוד, לקשור.
יש חלקים בתוכך שאתה כרגע רוצח אבל בסוף יתבררו שגם הם היו חלק מהתהליך.
ויש חלקים בנשמה שאסור לך לוותר עליהם, רק צריך ללמוד איך לעבוד איתם.

השבוע נותנים דגש לכח הסגולי שבתוכנו באהבת ישראל פשוטה.

פרשת וירא לקריאה מהתורה בחלוקה ל-7 עליות כנגד שבעה ימי השבוע

עוד מאמרים לפרשת וירא בסוד האותיות כאן באתר מתוך הספר לראות את האות בפרשה

אֵלִי־זֶה לנדאו – התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מרחב ללימודי תודעה יהודית
קורסים | הרצאות וסדנאות בתורת הסוד העברי וחכמת הנסתר, קבלה, חסידות ותורת הנפש
כותבת הספרים "לראות את האות בפרשה" דרך השם בסוד האותיות @ כל הזכויות שמורות

מעוניינים לקבל תכנים בנושא: הצופן בפרשה ובראשי חודשים בסוד האותיות?

לחצו על הכפתור להצטרפות לקבוצה

אהבתם את התוכן? שתפו באהבה

התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מפתחת תודעה ופותחת דרכים להשגה של המציאות.

דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות, צירופים ושורשי המילים. הצופן הגנוז באותיות פותח צוהר לעולמות פנימיים. מתוך התבוננות והבנת דבר מתוך דבר מגיעים להבניה.

תורת הסוד העברי מעברת בתוכה עיבורים מפתחי תודעה, בד בבד מרווה נפש צמאה ומחייה את הנשמה. תכנים מלאי ערך "לחיות עם הזמן" במעגל הזמן העברי.

הבלוגים שלי ב-לוגיה-קבלית:
פרשת השבוע; ראשי חודשים
חגים ומועדים במודעות
סוד האותיות; מִסְפָּרִים מְסַפְרִים
כוכבים ומזלות
תורת הנפש, התפתחות אישית ועוד….

אם הצלחתי להאיר בכם נקודה טובה למחשבה, זכיתי! עזרו לי להאיר עוד נקודות טובות של אור. שתפו באהבה.

מעניין אתכם לקחת את הנושא שלב אחד קדימה להתפתחות אישית, ללימוד מקצועי או להרצאה, השאירו הודעה ונתקדם:

פרשת השבוע וירא - סיפור העקדה וישראל עם סגולה.