ספירת העומר במעגל הזמן
ספירת העומר בסוד האותיות
ספירת העומר מ"ט מונים ימים ומגלים מטמונים בנפש
מונים, סופרים ומספרים את סיפור חיינו
ימי ספירת העומר, מכל ימות השנה, טומנים בתוכם מטמונים.
אדם סופר ומודד מידות בנפשו, במעגל הזמן משך 49 ימי ספירת העומר.
גימטריה 49 = מ"ט
סופרים מלשון מונים
יחד שתי המילים מ"ט ומונים מצטרפים למילה מטמונים
אדם מתחיל תהליך של זריעה בנפש בספירה ומסיים בקצירת מ"טמונים ברוח – ימי הכנה והזדככות לקראת מעמד מתן תורה.
ספירת העומר כל מה שרצית לדעת
סופר מלשון מונה ספירה ומנין, וכן סופר מלשון כותב סיפור.
אדם כותב מחדש את סיפור חייו.
הוא מונה, סופר ומודד את מידותיו משך שבעה שבועות,
ספירת העומר מדי ערב אחרי צאת הכוכבים מליל שני של חג הפסח ועד לליל ערב חג השבועות.
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - ספירת העומר
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז)
וּסְפַרְתֶּם = וספר-תם, [תורה שלמה]
לָכֶם, לעצמכם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם,
אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה קרבן פסח – מידת נפח הבאה מן השעורים.
התבואה הראשונה שמבשילה, תבואה גסה המשמשת למאכל בהמה.
נדרש תהליך של הבשלה , זיכוך ועידון התכונות הבהמיות, משך שבעה שבועות, עד שנוכל להקריב מִנְחָה חֲדָשָׁה – חיטה מזוקקת הראויה להוציא לחם למאכל אדם – "תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם"
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת,
תִּסְפְּרוּ תמנו ותספרו את הסיפור שלכם משך חֲמִשִּׁים יוֹם;
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, ספירה פרטית לעצמכם.
כל אחד נמצא במדרגה רוחנית אחרת כל אחד על פי מדרגתו – וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה'.
איזה ספירות סופרים?
מקור המילה ספירה בשורש ס.פ.ר – מִסְפָּר – סִּפּוּר – סַּפִּיר – סְפַר וספירלה
מספר מראה על ידיעה, תפיסה והשגה;
סַפֵּר עניינה להביא סיפור;
סַּפִּיר מרמז על אור עליון מאיר וזוהר כאבן הספיר.
ספֵירה – כדור המתאר רובד בהאצלת האור אלוקי.
סְפַר עניינו גבול. הספירות הן כלים מגבילים ומגדירים אור אין-סוף.
ספירלה, תנועה מעגלית סביב נקודה, הולכת ומתרחבת.
וכן התעלות מעל מערך הזמן מכונה 'ספירה'.
ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו מאיר שלושה ספירים: מִסְפָּר – סִּפּוּר – סַּפִּיר
כל ספירה היא מִסְפָּר עם סִּפּוּר ייחודי מאיר כסַּפִּיר.
באמצעות סיפורי התורה מבטא ה' את עצמו בעולם.
כך אדם מבטא את עצמו בעולם באמצעות הסיפורים שהוא מספר לעצמו.
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת - למה שבע?
שבע מגלם את עולם הטבע: שבעה ימי בריאה, 7 ימים בשבוע, 7 שורשי הנהגות הבורא מאירות ב-7 ספירות בעץ החיים חסד – גבורה – תפארת – נצח – הוד – יסוד – מלכות כנגד 7 מידות – תכונות אב בנפש.
כל ספירה כלולה ומורכבת מ-7 הספירות, כך יוצא 7 ימים לכל ספירה, ביחד מצטרפים ל-49 ימים
עד שנגיע ליום ה-50 שהוא מעל הטבע – למעמד מתן תורה.
מצוות ספירת העומר היא לא עוד מצווה, הספירה אמורה להיעשות מתוך קדושה יש בה כח מאיר ומאחד בין כל חלקי הנשמה.
הספירה מאירה כספיר כל שער מ-49 השערים לעשרים וארבע שעות.
שבע מידות בנפש
אדם איננו טיפוס חד ממדי, הוא מורכב מתמהיל של מידות בסיסיות עם מינונים שונים של תכונות אב טיפוס ותכונות משנה.
כל יום מסמל שלב חדש בתהליך הדרגתי של תיקון הנשמה.
תכונת אב של חסד, מורכבת מתכונות משנה של חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד וכן הלאה… זאת ועוד, בכל תכונה יש את 'זה לעומת זה'.
לדוגמא, "חסד שבחסד" אהבה שאינה תלויה בדבר,
לעומת זאת, אהבה שאיננה מתחשבת במקבל;
"גבורה שבחסד", זה חסד הנעשה מתוך התגברות על מחסומים.
לעומת זאת, אדם לא מצליח להתגבר על מחסומים של עצמו;
"נצח שבחסד ", מצביע על עשית פעולה של חסד שהיא נצחית, שיש בה המשכיות.
לעומת זאת, אדם יכול לפעול ממקום של נתינה שאין בה כוונה אלא רק לשם ההנצחה שלו עצמו.
ידיעת המשמעות הפנימית הטמונה בכל ספירה בזמן, מעצימה מודעות לתהליך.
כל זמן מצריך רובד אחר בתהליך של הזדככות, טהרה ותיקון מידות המדרגה בה הוא נמצא.
לפתוח 'חלון לנפש', להתבונן בכל מידה והטבע שבה וממנה להגיע להתבוננות פנימית בעולמו, לתקן מידות בנפשו כפרט וכחלק מהכלל.
כפי שרואים בטבע, שיבולי השדה גדלות כבודדות, אח"כ הן נאספות לאלומות עם חברותיהן.
כך בני האדם. גדלים כפרטים נפרדים בעולם.
רק כשהם מבשילים מתאפשר חיבור ואיחוד ביניהם לאלומה אחת להמשך שרשרת הבריאה
כמו שמתואר בספר שמות מעמד הר סיני וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל. וַיִּחַן בלשון יחיד, ללמד שרק במצב של אחדות בעם אפשר להגיע למטרה משותפת.
זיכוך המידות לקבלת התורה
ספירת העומר משחזרת את התהליך שעשו בני ישראל במדבר משך 49 ימים מיציאת מצרים עד למעמד מתן תורה
במסע היציאה מעבדות לחירות הים נקרע בפניהם – נקרעו גבולות המציאות המוגבלת והזמן
אח"כ באה הנפילה, האורות הגדולים נעלמו ובמקומם נכנסו אורות ה"קטנות".
"קטן" אומר האר"י הקדוש, הוא זה שאינו מסוגל לשלוט ביצריו אלא, נשלט על ידי רצונותיו ורגשותיו, ממש כמו ילד קטן
כדי להגיע לבגרות רוחנית ונפשית עלינו לעשות הכנה בבניית כלים לאורות ה"גדלות".
צעד אחר צעד, מדרגה אחר מדרגה, יום אחר יום, משך 49 ימים, עד שנגיע למעמד הרם – מתן תורה בהר סיני ביום החמישים הוא ליל שבועות.
מצוות הספירה בנויה כחטיבה אחת
"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה… תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם…"
המצווה צריכה להיות תמימה ושלמה, זהו תהליך מובנה הכרוך בעלייה והתקדמות מתמדת והדרגתית יום אחר יום,
לאט לאט אל עבר התיקון עד שנזדכך כתינוק.
לכל אחד יש אחריות אישית: לעצמו, לסביבה בה הוא חי ולעתיד העולם בו אנו חיים.
ימי ספירת העומר, מגלמים בתוכם תהליכי עומק של תיקון המידות
ברמת הפרט וברמת הכלל, במישור הארצי ובמישור הרוחני:
במישור הארצי תקופת הקציר
במישור הרוחני, תקופת הכנה לקראת מעמד מתן תורה.
צריך להיות ראוי כדי להגיע למעמד מתן תורה
בספירת העומר כל יום הוא סיפור חדש
אי אפשר להתחיל את הספירה מהאמצע או אם שכח לספור יום אחד, לא יוכל להמשיך לספור היות ופגם בתהליך.
ואם ממשיך לספור, ממשיך בלא ברכה כפי שנפסק להלכה.
ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב דימה את עובד ה' לאיש הנוסע בעגלה במעלה ההר,
אם יעצור באמצע העלייה עגלתו תיפול מטה והוא יאבד את כל מה שהשיג עד עתה.
בספירת העומר כל יום הוא סיפור חדש המצטרף לסיפור חיינו.
עלינו לקחת אחריות על ספירתם ועל הסיפור המשתקף מכל ספירה.
לא מספיק לספור את הימים ולציין בכל יום את שם הספירה.
עלינו לעשות עבודת בירור, להקדיש תשומת לב לכל ספירה ומידה.
לבחון איך אנחנו מתחברים לתדר שמביאה איתה כל ספירה?
היכן אותן תכונות פוגשות אותנו בחיים?
מאיזה מניעים אנחנו מונעים ופועלים?
לאיזה אנשים אנחנו מתמגנטים?
השתקפויות בהירות נטולות הצדקות וצידוקים של סיפור חיינו.
מה הם ימינו? ימינו ספורים.
איך נחיה אותם? המטמון נמצא בספורים שאנחנו מספרים לעצמנו.
אין מציאות שאין בה נפילות במידה זו או אחרת
ההתגברות על הנפילה במידה מסויימת, לקום ממנה, היא הקניין האמיתי של המידה.
"שֶׁבַע, יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם",
עד כמה שישמע פרדוקסלי, לנפילות יש תפקיד מכוון בתהליך של עלייה רוחנית לא לשם הנפילה אלא לשם ההתרוממות.
בזכות מצוות הספירה שנזכה להאיר נפשנו רוחנו ונשמתנו – אמן ואמן.
זהו סיפור חיינו! כל אחד, הספירה והסיפור האישי שלו
לספירת המידות