בין המצרים בסוד האותיות - לחיות עם הזמן דרך השם
בין המצרים בסוד האותיות - לחיות עם הזמן
בין י"ז תמוז ל-ט' באב
מְצָרִים והגבלות בזמן
בֵּין הַמְצָרִים ימי מיצר בזמן בין י"ז בתמוז לבין יום ט' באב.
ימי הגבלה וצמצום שהשיגו את ישראל לאורך ההיסטוריה
צער וצרות מֵצרים מאז חטא העגל, היום בו נשתברו לוחות הברית הראשונים.
לימים, היו ימי חורבן בית המקדש הראשון והשני כאשר נפרצו חומות ירושלים.
חומת ירושלים בנפש האדם
סיפורי התורה ואירועים בהיסטוריה של עם ישראל, הם לא רק סיפורים ברובד הפשט, הם מקפלים בתוכם דימויים ומסרים למצבי תודעה דרכם אנחנו עוברים ומתפתחים.
חומת ירושלים שנפרצה מהי מסמלת?
ירושלים היא לא רק עיר בישראל, ירושלים מסמלת מקום גבוה בתודעה.
נקודה פנימית עליונה – נקודת אמת שלמה באחדות פנימית הנמצאת בתוך כל אחד ואחת.
חומה מלשון תחום גדר והגדרות שהתורה מגדירה לנו כל אדם בוחר איך לקבל את התורה. איך לתחום עצמו בהגדרות, גדרות וסייגים.
פריצת חומות ירושלים בתוכנו מתחילות בפריצת גבולות וטשטוש בין תחומים, מגדרים והגדרות.
אז נפרצת החומה בין קודש לחילול שם שמים, בין מותר לאסור, בין אמת לשקר.
שבירת הלוחות אף הם מעידים על משבר אמון ואמונה בנקודת האמת החבויה בתוכנו ומחכה להתגלות.
ההתגלות מגיעה בעבודת יגיעה להכיר בערך אני כפרט וערך אנחנו כעם ישראל.
כל עוד נהיה רחוקים מאותה נקודה פנימית עליונה נחיה בין הַמְצָרִים ונחווה הצרות והגבלות.
מְצָרִים הם עניין של השגות
'מיצר' זו רצועה צרה המפרידה בין שני חלקים,
אך באותה מידה מיצר זו רצועה שמחברת בין שני חלקים נפרדים.
השאלה מאיזה מקום, מאיזו נקודת מבט באים להשיג השגות?
ממקום של חיבור, או ממקום של התנגשות והשגות מפרידות.
כל המציאות של עם ישראל היא הנהגה על טבעית שהיא למעלה ממקום וזמן.
אם נחשוב שהעולם נשלט על ידי מקריות, צירוף מקרים אקראי ובלתי צפוי, והכל זה יד המקרה, כך תהיה גם המציאות שלנו.
נינטש ל-יד המקרה – נחווה הגבלות צרות וכאב.
'כל רודפיה השיגוה בין הַמְצָרִים"
מקור הצרה והצרוֹת נעוץ בתפיסת מציאות צרה, כל הסוד ובהרחבת הראייה מעבר למקום ולרגע המצומצם בזמן.
אנחנו משכימים ומעריבים בקריאת "שמע ישראל ה' אחד"
האם אנחנו באמת נשמעים לקריאת ה' שכולנו אחד?
כל רודפיה השיגוה
הנביא ירמיהו מקונן
"כל רודפיה השיגוה בין הַמְצָרִים" (מגילת איכה)
שואל המדרש, 'בין הַמְצָרִים' האם הם הסיבה לצרות שבאו על ישראל או התוצאה?
יש המפרשים, 'בין הַמְצָרִים' זו הסיבה ולכן 'כל רודפיה השיגוה'
ויש המפרשים, 'בין הַמְצָרִים' הוא התוצאה לכן 'כל רודפיה השיגוה'
הזהר מפרש 'רודפיה השיגוה'
'רודף-יה' – 'יה' היא הנהגה נסתרת של הקב"ה בעולם, הנהגה שהיא מעל הטבע.
'השיג-וה' – 'וה' היא הנהגה גלויה של הקב"ה בעולם.
אדם הרודף 'יה' ההולך תמים עם ה', הולך בידיעה פנימית עמוקה שהכל לטובה ואין רע יורד מלמעלה,
אז הוא זוכה להשיג השגות של 'וה' – לראות בגלוי את ההשגחה הפרטית.
ומנקודת זוית נוספת אפשר לקרוא "כל רודפיה השיגוה"
רדפו כל איש אשר הוא 'רודף-יה', ההולך בדרך השם.
כ"ב ימי בין המצרים יח"ד בסוד האותיות
שלושה שבועות
מיום י"ז בתמוז עד יום ט' באב הם כ"ב [=22] ימים.
מיום י"ז עד כ"ט תמוז יש י"ג ימים
בעטיו של חטא העגל, ביום בו נשתברו הלוחות הראשונים, משה עלה אל ההר לעורר רחמים.
הוא מקבל את י"ג מידות הרחמים לעורר רחמים על עם ישראל.
ועוד ט' ימי אב הם כ"ב ימים מתוכם
ח"י [=18] ימי חול
ד' [=4] ימי קודש שהם ג' שבתות וראש חודש אב
מצטרפים למילה ונעשין כאחד – יח"ד [22 = כ"ב בגימטריה]
כ"ב בשיכול אותיות ב"ך
"בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ברכת יעקב לאפרים [בראשית מח]
ב"ך הם כ"ב אותיות התורה בהן בא דיבור ה' לישראל.
בעוונותינו הרבים נתהפכו מילים , עי"ן נתהפך להיות עֹנִ"י.
"זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי." [תהלים קיט]
על ידי חיות [אותיות] ב"ך בהם רמוזים אמירה ודיבור אדם מעורר תיקונים שעתידים להתגלות ברחמים רבים.
י"ז [=17 בגימטריא] כמניין המילה טו"ב. מפרש האריז"ל [ליקוטי תורה תשא סח] שיהפכו ימים אלה לטוב בע"ה. כפי שמובא בפסוק "וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לה-' מָחָר" [שמות לב ה] שעתיד להיות היום ההוא חג ויום טוב לישראל.
מתוך 'בני יששכר' במאמרי חדשי תמוז אב.
מעז יצא מתוק
ימי בין המצרים מתאפיינים בתחושת כבדות צער וכאב. יחד עם זאת, דווקא מתוך הכאב והצער יותר קל להתחבר לצערו של האחר.
דווקא בימים אלו של שנת התשפ"ד שנה שתיזכר לדראון עולם בהיסטורית עם ישראל אנחנו נקראים לעורר רחמים על אחינו בכל מקום שהם ללא ההבדל בין דעות.
להדק את הקשר עם אבינו שבשמים, התחזקות באמונה שהוא טוב ומטיב ואין רע יורד מלמעלה. כל מה שקורה זה מהלכים נסתרים מעינינו מלהבין.
נתחזק במעשים טובים, בתוספת לימוד פנימיות התורה, עין טובה, כף זכות, אהבת חינם מתוך כוונת הלב הטהורה, לבניין בית המקדש שבלבנו למשוך את אור השכינה שתשכון בתוכנו.
י"ז בתמוז
י"ז גימטריה [=17] טוב
הנביא זכריה התנבא: "צום הרביעי (י"ז בתמוז) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"
מי יתן ויהפכו ימי הצום לימי שמחה וששון בגאולה קרובה ובבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן ואמן.
