אלול - אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים

בחודש אֱלוּל 'המלך בשדה'.

'שדה' הוא שטח אדמה בו זורעים ומגדלים תבואה ואילנות.

בפנימיות התורה, 'שדה' הוא מקום בו מגדלים תורה ומצוות. בזוהר מבואר ש'שדה' הוא ספירת 'מלכות' אליה נשלח אדם הראשון מגן־עדן, לעשות את העולם שיהיה כלי לגילוי אור אלוקות המלך. המשכתו של המלך אל השדה, תלוי במעשי האדם.

אֱלוּל אותיות לו ל–אל"ף, אלופו של עולם. אני מתייצב למלא את שליחותי למען ה'.

"אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" – ה' וכנסת ישראל – זוג בלב אלול

אֱ־לוּל אותיות אל"ף לוּל.

אֱ־לוּל – אל"ף אלופו של עולם נמצא בשדה.

חידוש ששמעתי מפי הבן שלי^{[עומר יהודה]}: 'לוּל' הוא מבנה לעופות או לפעוטות, שני סוגי הלול משמשים להגנה מפני דברים חיצוניים. 'שדה' הוא מקום חשוף לפגעי החיצוניים. בחודש אלול, אף השדה החשוף נעשה מוגן כמו לוּל.

בשדה אין גינונים, כל אחד יכול לבוא לפגוש את המלך מהשטח, מהמקום שבו הוא נמצא בלי צורך לעלות אליו בלבושים מיוחדים. לדבר אליו מהלב בשפה פשוטה, להתוודות ולהודות, לא רק על מה שיש, אלא גם על מה שעדיין אין. לא רק על החסרונות, אלא גם על ההשתדלויות שהלב חפץ ולא מצליח.