ראש חודש אדר בסוד הקוף והשחוק
ראש חודש אדר בסוד הקוף והשחוק דרך השם בסוד האותיות
חודש אדר - ונהפוכו לטובה
משנכנס אדר מרבין בשמחה
בכל שנה מתגלה ומתחדשת ההארה מאור אינסוף המאירה באותם זמנים: בחגים, בראשי חודשים ובשבתות. לכל זמן הארה מיוחדת משלו הפועלת בעולם ובנפש האדם.
אדר החודש השנים עשר למניין חודשי השנה שהחל בחודש ניסן, והחודש השישי למניין החודשים מתשרי. חז"ל משווים בין חודש אדר לחודש אלול – בהכנה לראש השנה.
אדר בהכנה לשנה החדשה שמתחילה בניסן – ראש השנה למניין החודשים
אלול בהכנה לתשרי – ראש השנה למניין השנים.
ה"שפת אמת" מחדד את עניין השמחה: אדר ואלול הם זמן של חשבון נפש לקראת השנה החדשה. 'בשמחה' אותיות 'מחשבה', שמחה איננה קשורה למצב רוח חיצוני. שמחה נובעת ממקום פנימי רוחני.
מי שרואה את האור הטמון בתוך חשכה מגיע למצב של שמחה. שמחה היא גילה, מתוך שמחה מגיעים לגילויים עצומים בתוך המציאות. כפי שנראה במגילת אסתר, גילויי ניסים בהסתר.
"משנכנס אדר מרבין בשמחה כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה" חז"ל, (תענית כ"ט א').
מקור השמחה בקבלת התורה – השמחה במחשבה בחיבור פנימי לבורא עולם.
אדר מלשון 'אדיר' – אדיר במרום ה'
א-דר. א' אלופו של עולם, 'דר' בשיכול אותיות 'רד'. יורד לדור בעולם.
האותיות בראו את המזלות והחודשים
האותיות בראו את העולם, את הכוכבים והמזלות, את הימים, ואת החודשים וכן את האיברים.
"המליך אות ק' בשחוק וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם דגים בעולם ואדר בשנה…" (ספר יצירה)
מזל חודש אדר הוא דגים
ישראל משולים לדגים, "מה הדגים חיותם ותוקפם במים, אף ישראל חיותם ותוקפם במים של התורה …
מזל דגים יש בו ברכה, " בחודש זה דגים שבנהרות ושבאגמים פרים ורבים.
"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" שהדגים מכוסים מן העין ואין עין רעה שולטת בהם (ספר התודעה).
דגים עיניהם תמיד פקוחות, כך הם הצדיקים, אומר בעל התניא, צדיק הוא זה שמצדיק את כל מה שקורה, לעומת רשע, שמרשיע את האחר בכל מה שקורה לו.
דגים אינם צריכים לצער שחיטה, ונאמר בהם אסיפה כמו המיתה אצל הצדיקים שנקרא אסיפה, צדיקים יתגלגלו לפעמים אפילו לרגע אחד באיזה דג לפני שיצודו אותו ויאכלוהו לכבוד שבת ולסעודת מצוה ותיכף יהיה לו תיקון (האר"י ז"ל)
האות קו"ף בראה את חודש אדר
האות ק' דומה בצורתה לאות ה' שמגיעה אחריה בסדר גלגל החודשים, האות ה' בראה את חודש ניסן, אחרי אדר.
מבין כל האותיות, הן היחידות המורכבות משני חלקים נפרדים, אולם האות ק' היא היחידה מבין כ"ב האותיות שרגלה יורדת מטה מתחת לקו שורת האותיות.
האות ק' משלימה ומתחלפת עם האות ה', במיוחד כאשר רוצים להגות קדושה שלא לשם קודשה, כמו למשל שם ה' י.ה.ו.ה – הוגים י.ק.ו.ק.
זה לעומת זה עשה הקב"ה בעולמו.
מחד, האות ק' מייצגת רוחניות גבוהה ועולמות עליונים, מאידך, היא מתבוססת בחומר, בתהומות גשמיים בהמיים.
תחתית האות ק' רומזת על חשכת התהום, תחום 'הסטרא אחרא', שהוא שקר חקייני ריק מתוכן.
קוּף וקוֹף מאבק בין כוחות רוחניים
קוּף קדושה וקוֹף החיקוי, כמו קוף אחרי בן אדם, הוא היפך הקדושה. האדם נברא בצלם אלוקים, עליו ללכת בדרכי ה' לחיות בקדושה ולהדמות לו כדי לזכות להתעלות לגבהים רוחניים. אחרת, הוא יהיה רק חיקוי עלוב למה שעליו להיות, ואין הוא טוב בהרבה מאותם יצורים דמויי אדם הקרויים קופים.
החודש הזה וְנַהֲפוֹךְ הוּא לטובה
כל מה שזממו נגדנו להשמידנו, הכל התהפך לטובתנו, "לַיְּהוּדִים, הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן, וִיקָר" (אסתר ח' ט"ז).
כך כל אחד יכול החודש הזה אדר לזכות לנס בחייו שהכל יתהפך לו לטובה ולשמחה גדולה.
משה רבנו הוא בבחינת הדעת, מקור החיות של כל בני ישראל. כרועה ומנהיג העם הוא חשש שמא אחרי לכתו יתגנז אורו, אור הדעת, עד כי לא יהיה לבני ישראל הדעת לדבקות בה' ולמסור את נפשם.
מובא במדרש שהוא פונה לה' ואומר לו "משאני מת אין אני נזכר?"
אמר לו ריבונו של עולם, חייך, (שבועה) כשם שאתה עומד כעת ונותן להם "פרשת שקלים" ואתה זוקף את ראשם, כך בכל שנה ושנה בשעה שקוראים לפניי פרשת שקלים, כאילו אתה עומד שם ואתה זוקף את ראשם".
מאז בכל שנה ושנה כשקוראים 'פרשת שקלים' מתעוררת נשמת משה רבנו, כללות הדעת של ישראל, לזקוף את ראשם של בני ישראל, ללמדם דעת ותבונה והשכל לדבוק בה' כי בחודש הזה, אדר, קיימו וקיבלו היהודים מחדש קבלת התורה מאהבה במסירת הנפש.
אין שמחה כהתרת הספק
בחודש אדר הושלם בניין המשכן. חודש מסוגל למחיית עמלק מקרבנו , "מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (שמות י"ז י"ד).
עמלק [=240] גימטריה ספק וכן מר. ספק הוא היפך האמונה. עמלק בא להרחיק את ישראל מהאמונה השלמה. על כן אנו מצווים לזכור את אשר עשה לנו עמלק בדרך – קוראים פרשת זכור באדר.
"אין שמחה אלא בהתרת הספק" (חז"ל)
בכח השמחה שבמחשבה ובכח האמונה שהיא מעל לדעת ושכל עד דלא ידע.
עד שלא יבחין בין טוב ורע, מדרגה שהיא מעל הדעת מקום כה גבוה שיש בו הארה גדולה עד שאין בו כבר רע – אור גמר התיקון.
האר"י הקדוש אומר שההארה שמתגלית בפורים אינה מתגלית בשאר החגים והשבתות.
אפילו לא ביום הכיפורים, שהוא יהיה רק כ-פורים, כמו פורים.
הארתו של יום פורים תהיה כל כך גדולה עד כי זיו אורם של שאר החגים יתבטלו לאורו. כמו אורו של הנר המתבטל בפני אור השמש.