פרשת לך לך מעצמך לעצמותך בסוד שינוי שם
פרשת לך לך מעצמך לעצמותך בסוד שינוי שם וסוד האותיות
השינוי מהווה איום כשהוא נעשה לך, והוא הזדמנות כשהוא נעשה על-ידך
השינוי מהווה איום כשהוא נעשה לך, והוא הזדמנות כשהוא נעשה על-ידךירדנו לעולם בשליחות מחשבת הבריאה.
לא תמיד דברים מסתדרים לנו כפי שהיינו רוצים. מרגישים מאוכזבים, מיואשים ומותשים ממצבים מאתגרים
ואז יוצאים לחפש פתרונות לעקוף אתגרים או לחפש אשמים – אולי השם אשם?
אברהם אבינו עבר עשרה ניסיונות, כל ניסיון היה מאתגר יותר מקודמו.
הוא שהיה אסטרולוג קיבל את כל סודות הבריאה. את כל סודות 22 האותיות של שפת הקודש, בהן נברא העולם,
הכוכבים והמזלות, האיברים, החודשים והימים.
לא היו להם ילדים.
הוא לא חיפש פתרונות חיצוניים. הוא לא בחר לשנות את השם שלו ושל שרי.
זה הקב"ה שהורה לו לשנות את שמו. בזכות האמונה שהאירה לו כמגדלור באפלה.
בזכות שקיבל בהכנעה כל ניסיון שעבר הוא גדל והתנוסס.
הוא השכיל ללכת מעצמו אל עצמותו בעצם מהותו הפנימית.
לֶךְ לְךָ ! תתרחק כדי שתתקרב
אברהם נדרש לצאת. לעזוב את המקום הבטוח, ללכת למקום אחר, על אף שלא היה ידוע.
כל מה שהיה ידוע, שמהמקום ההוא לא ניתן היה לראות מקום אחר.
מתוך העמדה הישנה, אי אפשר לראות אופק חדש.
ממקום נמוך אי אפשר לראות את התמונה הגדולה.
רק ממקום גבוה אפשר לראות רחוק, לראות רחב… לשם כך יש להתקדם…
רק אמונה מאפשרת בטחון והתמסרות.
אדם אמור לעזוב תפיסות, אמונות ונקודות מבט על החיים שהתקבעו מתוך הווייה קיימת, למען נקודת מבט אחרת, חדשה ושונה מהעמדה הנוכחית.
רק מכח אותה יציאה יוכל לראות את המקום החדש – להגיע להשגה שאינה יכולה להיתפס בכלים שהיה מורגל בהם.
הנוסחה להתעלות מעל המזל מוצפנת בספר יצירה, המיוחס לאברהם אבינו בו הוא מגלה את צופן הבריאה דרך 22 האותיות של שפת הקודש, בהן נברא העולם, הכוכבים והמזלות, האיברים, החודשים והימים.
אברהם אבינו, על אף שהיה בקיא בצופן הבריאה, בסוד האותיות, הכוכבים והמזלות, מעל הכל היה בקיא בסוד האמונה.
הוא לא ביקש לעשות 'מעקפים' למזלם, שלא היו להם ילדים.
האמונה הובילה אותם כמגדלור באפלה לאורך כל הדרך.
הקב"ה אומר לאברהם בסוד שמי, תוכל להיות אב לבן.
הכיצד?
הקב"ה לקח את האות י-וד מהשם של שר-י.
גימטריה האות י' [=10]
חילק את האות יו"ד לשניים [=5] שווי ערך האות ה"א.
נתן ה'[=5] לאברהם ה'[=5] לשרה.
האות ה' היא אות השכינה, ההריון ההולדה וההמשכה, תומכת ועוזרת לפתור מצבים של עקרות בתחומים שונים בחיים…
אמנם משנה שם משנה מזל, אך בד בבד – משנה מקום משנה מזל.
מובא בתלמוד בבלי (מסכת ראש השנה טז ב) "אמר רבי יצחק ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה.
שינוי שם, בלי שינוי מעשה אין בו די כח להואיל.
אברהם אבינו ושרה אמנו עשו את כל הדרך בכח האמונה מבלי לצפות לתמורה.
זכו ששינוי שמם הביא לישועה.
אז לפני שאנחנו רצים לשנות שם, מן הראוי לבחון שינוי מעשה. על ידי שינוי מעשה משנים מקום. מקום הוא לא רק מקום גיאוגרפי, מקום הוא שינוי תודעתי.
עוד לקריאה על פרשת לך-לך דרך השם בסוד האותיות
למנצח על המידות
הציווי למיצוי הייעוד
חכמה הדרך מההולך בה
שינוי שם - שינוי מקום - שינוי מעשה
'אברם' מלשון אב על הגוף, רם על הנשמה.
סיפורו של אברהם אבינו, הוא אב-טיפוס למסע הנשמה כאן עד שתגיע אל הארץ – אל התכלית שלשמה הגיעה.
'אברהם' הוא שם צופן לנשמה כך מובא בזהר
הערך המספרי של 'אברהם' = 248 = רמ"ח האברים בגוף האדם.
לכל איבר בגוף יש איבר מקביל בנשמה .
איברי הגוף נועדו לשרת את האדם לא רק מבחינה פיזית, אלא מבחינה רוחנית להעלות את הנשמה במדרגות.
אַבְרָם הָעִבְרִי הוא הראשון שרואה מֵעֵבֶר
עִבְרִי מלשון עָבָר, הציווי לֶךְ לְךָ , היפרד מהעָבָר…
צא ממבוך ה-עָבָרים…הוא יוצר מַעֲבַר ושינוי בעצמו כשנפרד מהעָבָר. הוא חולל שינוי ומהפך כשיצא מאור כשדים.
לכל אחד יש מחול שדים משלו, מעגל של סבל וכאב ממנו הוא אמור לצאת, מתוך מעבר ושינוי מתפיסה תודעתית אחת לתפיסה חדשה אחרת ושונה מתוך התמסרות ואמונה.
המדרש מלמד שאברהם אבינו היה אסטרולוג. הוא ראה במפת הכוכבים שלו שלא יהיו לו ילדים.
הבורא מוציא את אברהם וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם
הַחוּצָה לאן? שואלים המפרשים.
רש"י והזהר מפרשים, וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה מהאיצטגננות (חיזוי עתידות עפ"י הכוכבים).
צא מהאמונה שהגורל מוכתב מראש ושאין סיכוי לשינוי.
אברהם, אב האומה היהודית, מקבל את הסוד – יהודי הוא מעל המזל – מעל טבע המזלות המולד.
כל יהודי יכול לעשות שינוי על ידי התעלות מעל מפת הכוכבים המוכתבת לו בלידה.
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ - בסוד האותיות
"לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ "
בסדר הכרונולוגי של מציאות החיים, הסדר הפוך.
אדם יוצא קודם מבית אביו ואח"כ ממולדתו ואז מארצו.
מֵאַרְצְךָ, הציווי הראשון מתחיל במעגל הרחוק. לא מדובר ביציאה גשמית מהארץ שלך. 'ארץ', מלשון 'ארצֶה', מפרש רש"י מלשון 'רצון'. 'ארץ', היא מטאפורה לגוף.
מִמּוֹלַדְתְּךָ, מלשון מוּלד, מהתכונות המולדות המוטבעות בטבע שלך, איתן הגעת לעולם.
על ידי התעלות מעל טבע המזלות, מעל מפת הכוכבים המולדת שלך המשפיעה על אופן התנהלותך.
מִבֵּית אָבִיךָ – המקום המוכר, הנוח והבטוח, מההרגל לחפש בטחון וודאות לפני כל הליכה, התנתק מהתבניות המושרשות בך מבית אבא.
ארצך, מולדתך ובית אביך מונעים התקדמות אל עבר אופק חדש.
רק אחרי שאברהם יצא באמונה שלמה לדרך, ה' נותן לו הכוונה.
הוא זוכה לראות את הדרך מתוך ראייה פנימית – החלק האלוקי שבתוכו מאיר לו את הדרך אל הָאָרֶץ – תולדה של תודעה המאירה כמגדלור באפלה להאיר את מקומות הפחד מהליכה אל הלא נודע.
לכן תתרחק על מנת שתתקרב – לֶךְ לְךָ !
הציווי 'לֵךְ' הליכה הנוגדת את הטבע שלך. תתחיל בתנועה פיזית, בהליכה והתרחקות מהסביבה המוכרת עד שתהיה לה המשכה בתנועה מנטאלית שתביא לשינוי תודעתי.
בחיים כמו בחיים, לא תמיד הכל מסתדר כמו שהיינו רוצים… שהדברים יתנהלו בסדר הרגיל, שלא נתמודד ונעמוד מול אתגרים. וכשאלה צצים אנחנו מחפשים לעשות להם 'מעקפים'.
כדי לראות צריך להיות ראוי
רק אחרי שאברהם יצא כבר לדרך, ה' נותן לו הכוונה, בזכות האמונה וההתמסרות שהיתה לו, ללא כל עוררין.
בא ללמד אותנו, שיש צורך קודם בפעולה חיצונית רק לא לעמוד במקום, כדי שהחלק האלוהי שבתוכנו יאיר לנו את הדרך לצאת ממחול השדים של 'אור כשדים' המתחולל בתוכנו ויכוון אותנו אֶל-הָאָרֶץ המובטחת – אל הרצון הפנימי העליון.
האמונה מאפשרת להתיישב מתוך ישוב הדעת.
להתנחל מבלי להיאחז,
לצבור הון מבלי שינהל אותך,
להתעשר מבלי להיות תלוי בו,
בדיוק כמו אברהם אבינו אשר נבחר להיות ה"הולך" הראשון.
אב המשפחה והאומה נושא דגל היהדות המפיץ את האמונה.
בהליכה זו מובטח השכר: וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.
עוד על פרשת לך לך בחסידות, מתוך ליקוטי שיחות של הרבי מלובביץ