רחל אמנו הָאֵם על אם הדרך
רחל אמנו בסוד האותיות
רחל אמנו על אם הדרך בעבורך
רחל אמנו בחייה ובמותה מוסרת את נפשה
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה
פורשת כפיה בתפילה מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ.
רחל אמנו הָאֵם אם כל ההחמצות
ביום חתונתה, לפני שמתגשם חלומה – טופחת על פניה מציאות מרה – לא היא הכלה, אלא אחותה לאה.
אשר יגורתי בא לי…
יעקב חשש שלבן הארמי בשיכול אותיות נבל הרמאי
ינקוט במהלך כזה להקדים את לאה לרחל, ולכן הוא מסכם סימנים עם רחל.
כדי שאחותה לאה לא תתבזה היא מוסרת את רצון עצמה. על אף הצער והאכזבה על שאינה יכולה לממש את אהבתה היא בוחרת בגדלות ובמסירות נפש ללמסור ללאה אחותה את הסימנים המוסכמים שסיכם איתה יעקב.
האות ה' מגלמת נקביות והולדה יותר מכל אות אחרת בשפה העברית.
על אם הדרך בדרך אפרתה היא נפטרת ושם היא נקברת.
רחל מבכה על בניה
הנביא ירמיהו מרומם ומנחם
"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע…
רָחֵל, מְבַכָּה עַל – בָּנֶיהָ; ראשי תיבות מַעֲרָב
כִּי שְׁכִינָה בְּמַעֲרָב, בּוֹכָה וּמְיַלֶּלֶת עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רבי נחמן מפרש, (ליקוטי מוהר"ן ח"ב – תורה סז)
שְׁכִינָה היא התגלות האור האלוקי שבבית המקדש.
מאז שחרב בית המקדש נשאר הכותל המערבי, השכינה שקעה במערב, בגלות.
רָחֵל מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עד שניגאל כל ישראל.
י"א בחשון, יום פטירתה של רחל אמנו
לזכותה ובזכות דמעותיה של רחל אמנו, שנזכה לראות במהרה בימינו
שיֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתה,
יֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתה
וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם
שלום בארץ ובעולם ויבנה בית המקדש ויעלה אור השכינה.



