שבת חזון דרך השם אור לתשעה באב

חודש אב נקרא 'מנחם אב' על שם הנחמה שאנו מצפים לה בעקבות כל הפורענויות שחלו בו.

יש שני מיני ייסורים:
יש 'חבלי מיתה', שהם צער גדול, אבל אין מה לעשות!
ויש 'חבלי לידה', שבהם הצער מהול בשמחה. אלו חבלים שמקרבים את הלידה ואת תחילתם של חיים חדשים כך גם בגאולה.
"אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ"^[1] מפרש ה'קדושת הלוי', ייסוריה של ציון הם כצערה של 'אשה בציריה' בחבלי לידתה.

הגאולה השלמה מצפה להתגלות – אל תגידו יום יבוא הַביאו את היום!

"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".
מחשבות מתחילות בלב, עיקר עבודת ה', שלמות ותמימות הלב – שתהיה הלימה בין המחשבה הפנימית שבלב לבין הדיבור היוצא בהבל פה. הבל הוא פנימי הוא הכח הרוחני המחייה את הדיבור. אין בו עדיין גילוי של אותיות, הוא השורש והמקור למדרגת 'רוח' שנמצאת בלב.

הלב אותיות הבל, הם אחד. הבורא רוצה את הלב – את כוונת הלב התמימה.  

כמה טוב שיש לנו אב מנחם ונחזה בנחמה על כל מה שעברנו.
אמן!