מ"ב מסעות בתוכנו להאיר אור פנימי בעולם
מ"ב מסעות בעולם בזמן ובנפש
פרשת מַסְעֵי דרך השם בסוד האותיות
מסעות חיינו
מיום שיצא האדם אל העולם עד שובו אל בית עולמו הוא יעבור דרך מ"ב תחנות.
יום הלידה והוצאתו מרחם אמו הוא בחינת יציאת מצרים, ואחר כך נוסע ממסע למסע עד בואו לארץ החיים העליונה (בעל שם טוב לפרשת מסעי)
מסעות חיינו
לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים, מסע ותכלית למלא על פני האדמה
מ"ב תחנות – מ"ב אותיות בם, בתוכם ובפנימיותם. אומר הבעל־שם־טוב הקדוש: המסע מתחיל מיום לידת האדם, שיצא מהמצר אל המרחב, והוא בבחינת 'יציאת מצרים'. אחר כך נוסע האדם ממסע למסע במסעות רצופים עליות ובמורדות – שפל וגאות, צמיחה והתפתחות, עד לעלייתו לארץ המובטחת, שהיא ארץ־ישראל הפרטית שלו, המקום הגבוה ביותר מבחינה רוחנית אליו הוא שואף.
לכל איש יש מקום מוגדר בזמן, תפקיד, תכלית ומטרה לממש במחשבת הבריאה. עם זאת, בחירה חופשית ניצבת בפנינו בכל מסע ומסע.
יש סיבה בכל סביבה
מסעות חיינו רצופים מפגשים, חיבורים בין אנשים, מערכות יחסים, מקומות. יש מסעות לזמן קצר, יש מסעות לתקופה מסוימת ויש מסעות שהם לכל החיים. כל מסע מחבר בין אנשים, מקומות ומצבים, לכל מפגש יש סיבה בכל סביבה למלא תפקיד ותכלית למלא בחיינו. "אין רע יורד מלמעלה"!
יש מסעות לזמן קצר, יש מסעות לתקופה מסוימת ויש מסעות שהם לכל החיים.
חיים הם תנועה שינוי וצמיחה
אנשים מצטרפים אלינו למסע: לרגע, לתקופה או לכל החיים
יש אנשים שיצטרפו אלינו למסע רק בשל סיבה מסוימת. הם יופיעו ליום או יומיים ואולי לחודשיים או יותר, למלא את חלקם בשליחות הבריאה, להאיר את דרכנו באותה תקופת זמן דרך קשת מצבים שיותירו בנו חויה מסוימת, רק כדי לקדם אותנו מבחינה נפשית, רגשית או רוחנית.
יש אנשים שיצטרפו אלינו לתקופה של שנה או שנתיים, יביאו איתם חוויות לחיינו בכל גוני הרגש: שמחה, אהבה, תשוקה, ולפעמים גם צער וכאב. יום אחד גם מבלי שנעשה דבר, הקשר יסתיים, ברגע שהם סיימו למלא את תפקידם. גם אם נוכחותם כבר לא תורגש, רישומם והשפעותיהם עלינו ימשיכו להדהד בתוכנו. הם הטביעו בנו את חותמם, בצורה כזו או אחרת, רק כדי ללמד אותנו משהו על עצמנו שניקח אתנו להמשך המסע.
ויש אנשים שהם שותפים למסע לכל החיים, לטוב או למוטב – בני משפחה, הורים, אחים, ילדים ובני זוג, ולא משנה אם הם נוכחים או כבר אינם בחיינו, אם זה דרך קשיים ואתגרים ואם זה דרך השראה מיטיבה. הם מלמדים אותנו שיעורים לכל החיים, מצמיחים ומקדמים אותנו, בבניית יסודות רגשיים או נפשיים, יסודות מוצקים להיבנות עליהם, להתפתחות תודעתית במסע הנשמה.
אין מסע אחד דומה לשני
העולם בו אנו חיים, עולם של שינוי ותנועה, חייבים לנוע עם השינוי שהזמן והמקום מזמן. 'שינוי מקום' אינו תלוי־מקום גשמי או גיאוגרפי. שינוי מקום הוא גם שינוי מקום בהתפתחות התודעה.
אומר בעל התניא, הכאב העיקרי נוצר כאשר אנשים אינם קשובים למסרים המקופלים בנסיבות ובמפגשים שהמקום והזמן מזמן להם, או כאשר מנסים לחקות מסעות של אנשים אחרים – אז הם לא מצליחים להתקדם.
יש שתי דרכים לעשות את המסע
מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' – מסע הנשמה מוכתב על פי תכנית הבורא.
לכל אדם יש חלק ותפקיד בתכנית אותו הוא אמור למלא במחשבת הבריאה – לצאת ולהתקדם צעד אחרי צעד בתהליך התפתחות הנשמה. לעלות במעלות הקדושה ולהשיג בכל פעם נקודה גבוהה מהקודמת.
או – וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם יחזור כל פעם לאותה נקודת מוצא. יסתובב סביב עצמו בתנועה מעגלית, ישכפל את אותם מצבים שוב ושוב מבלי לעשות תהליך של התקדמות ושינוי. המסע יורגש כמשא כבד בדריכה במקום באותה נקודה ללא מוצא.
שמות התחנות מאפיינים מצבי תודעה בנפש
שמות מ"ב (42) התחנות שעברו בני ישראל מאפיינים מצבי תודעה בנפש.
כל תחנה מאפיינת מצב פיזי, רגשי ונפשי.
רְפִידִים מלשון רפיון-ידיים.
אם עסוקים רק בסוף הדרך לא ממש רואים את הדרך. זה גורם לרפיון ידיים. עוד בטרם יצאנו כבר הרפנו.
רַעְמְסֵס אומר הבן איש חי רע-מסס מסס את הרע שדבק בדרך.
כך ממשיכים בין מסע למסע, חונים בין מצבים רגשיים
פעם מגיעים מִמָּרָה עצבות ומרה שחורה
ופעם נמצאים בְּמִתְקָה בתחושה מתוקה,
פעם בַּחֲרָדָה פעם אֵילִמָה אלם ללא מילים
ופעם בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה שוקעים בתאוות העולם בתקווה שיהיה טוב בְּיָטְבָתָה.
עד כמה יש לנו בחירה חופשית לבחור במפגשים, מצבים ואירועים?
עניין הבחירה החופשית, מפרש הרמב"ם, היא המודעות להבחין בין טוב ולרע ויכולת הכרעה ביניהם.
האופן בו מגיבים לאירועים, מפגשים ואנשים נובע מתוך הפרשנות שנותנים להם. תכל'ס אין לנו בחירה על אירועים, אלא על הפרשנות עליהם, ופועל יוצא מהפרשנות מביא תגובה. כל המציאות היא "מלבושים" של הבורא בבריאה על מנת שנוכל לפעול כשותפים בתיקון הבריאה.
עָנָן וַעֲרָפֶל, ענן מעיב או עמוד מאיר? מוביל ומניע או בולם ומונע?
בְּכֹל מַסְעֵיהֶם ה' מתגלה אליהם בעָנָן וַעֲרָפֶל, לובש צורות שונות, כעמוד, או כמכסה ומגן. בסופו של דבר הכל זה עניין של גישה, איך לראות את אותו ענן, כמוביל ומניע? או כבולם ומונע? כענן מעיב? או כעמוד מאיר?
עָנָן וַעֲרָפֶל הם בחינת מְנִיעָה, המניעות בחיינו. טבע האדם כשרואה מניעה לעמוד מרחוק.
אומר רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן, משֶׁה, הוּא בְּחִינַת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים. דווקא שם בתוך הערפל והעננות של חוסר בהירות, ממתינה ההזמנה להניע את כל המניעות העומדות בפנינו, כל מה שצריך זה רק אמונה.
חזק חזק ונתחזק
פרשת "מסעי" מסיימת את ספר במדבר
חזק חזק ונתחזק! כל ספר הוא כמו פרק בחיים שמסתיים.
קריאת חזק מעודדת אותנו לצאת מחוזקים מכל המשברים שעברנו עם כל הניסיון שצברנו ולהביט קדימה, אל הזמנים שיבואו עם מסעות ומפגשים חדשים המחכים להתגשם דרכנו. מ יתן ונצא מבורכים ונכנס מחוזקים אל הפרק הבא בסיפור חיינו
פרשת מטות לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע