כפרה עלייך פרה אדומה בסוד האותיות

"פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" קוראת לנו לחיות חיים מתוך שלמות האמונה בפשטות – "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה ‘אֱ־לֹהֵיךָ"^[3] לעשות ולפעול ולא 'להתפעל' מאתגרים, מפחד או מחוסר וודאות.

היא באה להזכיר לנו שגדולים ככל שנהיה – תמיד יהיה בסביבתנו משהו שאינו ניתן להשגה, או עשוי להיחסם לפנינו.

שלמות האמונה מביאה לידי המתקת הדינים, מטהרת את הטמאים ומשיבה את אור הנפש לנשמה.

אומר 'הנתיבות שלום': "האמונה היא כמו אור השמש. לפעמים עבים מכסים את אור האמונה, אך גם ביום מעונן לא נגרע אורה אף שהם מכסים אותה". יש לנטוש את השכל וההיגיון לטובת אמונה תמימה.

אפילו בזמן בית־המקדש לא נהגו במצוות פרה אדומה, אלא לעיתים רחוקות.

תשע פרות אדומות היו עד שחרב בית־המקדש השני.

אומר הרמב"ם: "פרה עשירית – יעשה המלך המשיח מהרה ייגלה, אמן כן יהי רצון"^[4].

משחרב בית־המקדש אין באפשרותנו להקריב פרים.

בקריאת הקורבנות אומרים: "ונשלמה פרים שפתינו" – היום תפילה מחליפה את הקורבן.

^[1]     בשם החוזה מלובלין.

^[2]     שמעתי מפי שמעון ישראל נכדי את החידוש כשהיה בן שש.

^[3]     דברים יח, י"ג.

^[4]     הרמב"ם הלכות פרה אדומה סוף פרק ג'.