תשליך בנפש מול השלכה בעולם ובזמן בסוד האותיות

'תשליך' הוא טקס שנוהגים לקיים מיום ראשון של ראש השנה לאחר תפילת מנחה.
מי שלא הספיק יכול לקיימו עד ערב יום כיפור – תפילה שניתן לומר במשך כל עשרת ימי תשובה.

מנהג ללכת למקור מים ולומר תפילה מתוך ספר מיכה שעל שמה קרוי המנהג "תשליך" 
"יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם".

בסוף התפילה נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם.
עצם הניעור מסמל השלכת כל החטאים למקווה המים וכדי לחזור נקיים מחטא. 

מים מסמלים חסדים התשליך במקווה מים בא לעורר את החסדים כשאנו באים מתוך כוונה לטקס התשליך כדי לנער משולי בגדינו את הָעֲווֹנוֹת, והחטאים.

בגד הוא לבוש חיצוני שאדם לובש עליו. האדמו"ר הזקן בספר התניא, קורא ללבושי הנפש : מחשבה, דיבור ומעשה.
מעשה הניעור של הלבוש שאנו לובשים על גופנו בא לעורר את הנפש לנער מעליה מחשבות מיותרות, דיבורים מיותרים ומעשים שמעכבים ומחטיאים אותנו מתכלית שליחותנו בעולם.

לבוש מלשון בושה,
בגד מלשון בגידה,
מעיל מלשון מעילה,
כיס מלשון כיסוי,
כשהנשמה איננה בנתיב תכלית ייעודה, היא חווה בושה, בגידה ומעילה.
פעולת הניעור מניעה ומטלטלת בחזקה דבר כלשהו כדי להרחיק את מה שדבק בו.
לעומת זאת, ניעור מלשון התנערות.
הניעור בטקס התשליך בא לנער מעלינו ולא עוד להתנער  מהדרך שבה התנהלנו וחטאנו.