נצבים־וילך - לחיות עם הזמן

מסע חיינו קורה במרקם של אירועים ומצבים. לכולם תפקיד אחד – לקרוא את התכלית האמת שהיא מעל ומעבר לסיפור של חיי החומר והגוף המתכלה עם הזמן. חיים אינם נמדדים רק באורך שנות הגוף הגשמי, כי אם במהותם הרוחנית. התמקדות בחומר יש בה מוות נפשי – זהו מקום מקולקל ומקולל, המגביל והורג את מי שנועדנו להיות .

התורה היא חיים! 'חיים' הם חיבור למקור האחד – י־ה־ו־ה, "היה־הווה־יהיה" כאחד – שורש המהווה ומחייה את כל הבריאה.

לאדם יש את הבחירה באיזה אופן יחיה את חייו.
לבחור בחיים, משמע להיות מקור להמשכת שפע להשפיע מאור הבורא יתברך, להרבות אור בעולם.

בריחה מבחירה בחיים, זה ניתוק מתכלית החיים להשפיע. אדם נפקד מתפקיד שליחותו – טבול בחומר משקר, מבזבז את חייו לריק והבל. אלו הם אינם חיים באמת, כי אם חיים במילוי צרכים – אלו הם חיי 'מוות'.

גם אם לא תמיד ברור לאן או איך, העיקר לבחור בחיים – כל הסוד הוא להסכים לחיות את החיים בנוכחות מלאה, להסכים להתנסות ולעשות את המיטב שניתן לעשות בכל מצב נתון. "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי": הדגש הוא על הקימה מתוך הנפילה, ולא על הנפילה עצמה, לקום ולקחת את מושכות עגלת חייו לידיו. להתמסר באמונה שלמה ובהתבטלות גמורה אל יודע תעלומות שמשגיח בהשגחה פרטית על כל פרט ופרט.