פרשת שלח - לחיות מתוך שליחות

הנשיאים ראו אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק, הרגישו כחגבים לעומתם, "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים". אך הם אף הניחו הנחות איך הם נראו בעיניהם – "וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם", מאין להם איך הם נראו בעיני הנפילים?
אומר ר' מנחם מנדל מקוצק, אחד מחטאי המרגלים היה שהניחו הנחות כיצד הם נראו בעיני אחרים.
והחפץ חיים מלמד על כך מוסר השכל. כשאדם מאבד את אמונתו בערך עצמו, הוא רואה עצמו כחגב, ואז נדמה לו שגם הזולת רואה בו "חגב".
מי שתופס עצמו כחגב, סופו שיתפס כחגב. תפיסה כזאת עלולה להביא לרפיון רוחו ולהשפיע על כוחו לפעול.

אומר ר' נחמן "כי עקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." (ליקוטי מוהר"ן א' כ"א)
היכן שהמחשבות שלנו נמצאות שם אנחנו נמצאים

"לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"
בעל הטורים מפרש את המילה "ממנו"
כל אות במילוי כתובה באותיות כפולות – מ"ם מ"ם נו"ן ו"ו
כפילות כמו השתקפות במראה, מראה על השוואה בין שניים
"ממנו" – לראות את עצמך דרך השני. וגרוע מכך לבטל את עצמך מול השני. כשאחד אומר, אתה! – זה אומר, הוא! זוהי השלכה המוקרנת מתוך הרגשתך.

יש לך ספק? תקבל ספק
מפחד לטעות? תקבל מקום לטעות
יש לך קושיות? אתה מקשה… תקבל קושי
שלחת לחפור… חפרת לעצמך בור.