פרשת שמות דרך השם - עצמות שם ה' בשם האדם

אנשים נוטים לחשוב ששינוי השם יקרע את רוע גזר הדין שעליו רשום השם הישן.

שינוי שם  –יכול לשנות את מזלו של האדם לטובה רק אם הגזירה שנגזרה עליו היא מצד מזלו הטבעי.
אבל אם היא בגלל חטא, לא יועיל דבר עד שיקבל עליו לתקן עצמו לשנות את דרכו. (המהרש"א)

בגמרא מובא " אמר רבי יצחק ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה" (בבלי ראש השנה, דף טז)
צדקה תציל ממות.
צעקה, גבוהה יותר מכל דיבור. צעקה מעומקא דליבא – מעומק הלב מעוררת רחמי שמים.
שינוי שם ושינוי מעשה.

שינוי השֵּׁם בלבד אינו משנה מצב, אלא אם כן הוא מלווה בשינוי מעשה.

אברהם אבינו ושרה אמנו שינו את שמם לא מתוך רצון לעשות "מעקפים" לניסיונות שה' העמיד בפניהם, אלא בפקודתו הם פעלו לאור שינוי המעשים שלהםו, הוכיחו שהם ראויים לתולדות.

דוקא משום המשקל הרב שיש לשם האדם, יש להיזהר מאוד משינוי שם.
אדם צריך שיהיו לו סיבות וטעמים למה להחליף שם.
השם מורכב ממצרף של אותיות על כן כל שינוי באותיות השם מהווה התעסקות בצינורות השפע הרוחניים של האדם.

זאת לא עבודה לנומרולוגים להציע לאנשים לשנות שמות. יכולים להזיק במקום להועיל.
האר"י ז"ל הזהיר שאין בימינו מי שיוכל לבטל את השם הקודם ולהחליפו לשם אחר. ויש להקפיד (במידת האפשר), שהלך אחר הטעם – הסיבה שלשמה ביקש לשנות את שמו.

ביום פקודות האדם, מלאך שואל את הנשמה מה השם שלך?

למה הכוונה? האם חיית את השורש הפנימי של נשמתך?

מסופר על רבי זושא שראו אותו בוכה. שאלו אותו "זושא למה אתה בוכה?" ענה להם, "אני פוחד שביום פקודה כשאגיע לשמים, לא ישאלו אותי 'זושא למה לא היית משה רבנו', ישאלו אותי ז'ושא, למה לא היית זושא?"