דף הבית » הצופן בפרשה » שמות דרך השם » הצופן בפרשת שמות » של נעלייך מעל רגלייך בסוד האותיות

של נעלייך מעל רגלייך בסוד האותיות

שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ בסוד האותיות

מנעולים והרגלים נועלים

"שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא".
פסוק המקפל בתוכו מסרים לכל איש ישראלי הכל הדורות בהתגלות ה' אל משה רבנו שהוא בבחינת נשמת כל ישראל.

שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ
'שַל' מלשון 'השל' ומלשון 'שלשלאות'
שַׁל! לשון ציווי הַשֵּׁל מעלייך שלשלאות כובלות על מנת להיפתח לתודעה גבוהה
השל כנחש המשִּׁיל מעליו את עורו כדי להתחדש.
נְעָלֶיךָ מלשון מנעולים מנעוליך, בשמיעה פונטית נְעָלֶיך, הם נהלֶיך – התנהלות המנהלת אותך.

רַגְלֶיךָ מלשון הרגלייך.
רגליים מוליכות בכל הדרכים – המוכרות והמנוכרות, המסוקלות והמתסכלות. ואף־על־פי־כן, אנחנו ממשיכים ללכת באותן דרכים מתוך הרגל… פעם אחר פעם…

רַגְלֶיךָ מלשון הרגלייך.
אדם שהרגליו מנהלים אותו, נועל את עצמו במנעולים וכובל עצמו בשלשלאות תודעה מגבילה.
אחיזה בהרגלים, באנשים, בחפצים וכדומה – מעבירה אליהם את הכוח עד כדי כך שהוא עלול להגיע למצב שהוא מאבד את ההנהגה על חייו.

שלשלאות ומנעולים מעוררים קונוטציה שנחוץ כוח פיזי כדי לשבור אותם, אולם הכוח הוא במוח – בהכרה השכלית שיש כוח לתודעה. על האדם להשיל מעליו את המנעולים וההרגלים שנועלים אותו ומונעים ממנו למלא את שליחותו.

האדם והאדמה בסוד המקום

כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא
הַמָּקוֹם: אין הכוונה רק למיקום פיזי־גאוגרפי, אלא ל'מקום' שהתודעה נמצאת בו.
הַמָּקוֹם הוא גם נקודה בזמן – הרגע הזה – שאתה עומד בו הוא בבחינת אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא.
הַמָּקוֹם הוא גם אחד מכינוייו של הקב"ה.
בכל מקום ובכל זמן עלינו לקדש אותו.
המנעולים שנעלו הם אותם מנעולים שפותחים

אֲדָמָה היא החלק התחתון ביותר בבריאה, גשמיות עולם החומר, אֲדָמָה היא ארץ מלשון ארציות המקום הארצי הנמוך ביותר, עליה אנחנו חיים, נעים ועוסקים לפרנסתנו להוציא לחם מן הארץ.

אֲדָמָה מלשון אדם, המשיכה הטבעית של האדם היא לארציות החומר.

אֲדָמָה מלשון אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, להיות דומה לבורא. אֶדַּמֶּה מלשון דִּמְיוֹן, לדמיין.

האדם להבדיל מהבהמה שכל מהותה מופנית לאדמה, צריך להשתמש בכח הדמיון שלו כדי להתעלות מעל החומר, מעל ארציות העולם הזה. לשם כך נחוצה הפרדה, צריך שבתחתית הרגל יהיה לו דבר המפריד בינו לבין האדמה. כדי ליצור את אותה הפרדה בין האדם לאדמה, נוצרו נעליים שמחוברת אליהן סוליה.

למה צריך נעליים ללכת על האדמה?

בחטא אדם הראשון נתקללה האדמה – אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ[3]. יש באדמה טוב ורע, היא מצמיחה פרח, פרי וגם קוץ ודרדר. על האדם לעשות את הבירור בין טוב לרע.

יש איסור ללכת יחפים, אלא ללכת באמצעות דבר שיפריד בין כף הרגל לבין הקרקע וירומם את האדם מן האדמה, מן הארציות. עד כדי כך שעל נעילת הנעלים יש ברכה מיוחדת הנאמרת מדי יום בברכות השחר, "שעשה לי כל צרכי". הכל תלוי ביחס הנכון לאדמה. לעומת זאת, במקום קדוש, צריך לעמוד ללא הפסק או חציצה בינו לבין אדמת הקודש לגלות יראת כבוד למקום אחרת יהיה זה חוסר כבוד. וזה שנאמר למשה רבנו "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוא"

תכלית יציאת מצרים היא קבלת התורה בכל מקום שנהיה יש בו קדושה עליונה. על כן נדרשו ישראל להיות מוכנים, מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם. שימרו על עצמכם נפרדים מההרגלים שלכם, מן ארציות העולם הזה.

המנעולים שנעלו הם אותם מנעולים שפותחים!!!

"לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו"

"אמר ר' יהודה, אמר רב, לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו" [שבת קכט]
מה עניין המנעלים שעד כדי כך אדם צריך למכור קורות ביתו בשביל זה?

נעליים, הן לבוש לכף הרגל, החלק הנמוך ביותר בגוף הנוגע באדמה, עליהן דורכים ואיתם הולכים. מבחינה רוחנית, האדמה מסמלת ארציות, אדם נדרש להיות מרומם בכל העניינים הארציים בעסקי העולם הזה.

מפרשים חכמי הסוד "ימכור קורות ביתו" מלשון "מקרים" – כל המקרים שעוברים על האדם תחת קורות ביתו הם בשליטתו כרצונו וכהרגלו, מביאים אותו לחשוב בחשיבה מצומצמת מנקודת מבט פרטית של ארבע אמות ביתו. מכאן, כל דבר שאינו מסתדר כרצונו, זה נורא מבחינתו, מעין צרה שבאה עליו.

רגליו אותיות ריגול – אדם שאינו רואה מעבר לנקודה של עצמו הוא בבחינת "מרגל" לטובת האגו שלו.
כל המקרים שבעטיים ריגל האדם על ההשגחה העליונה, הוציא דיבה ודיבר רעה על אנשים ועל המקום שאינם נענים לצרכיו ולרצונו, אז "ימכור קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו". מפרשים חכמי הסוד, מנעלים מלשון נעילה – סגירה. ינעל את המרגל הפועל מתוך הרגלים לבוא בטענות על כל הקורות אותו בכל המצבים ובכל המפגשים עם אנשים. ימכור קורות ביתו – במכירה יש תמורה של החלפת דבר בדבר. דרוש כוח להתעלות מעל אותן מחשבות שרגיל להן, שגרמו לו "לרגל" אחרי חבריו ומעשיהם או אחרי הנהגת הבורא ובתמורה יקבל התקדשות.

רק אמונה שהיא למעלה מהדעת יודעת שיש טובה המקופלת בכל מקרה ומקרה בהשגחה פרטית של ההנהגה העליונה. הקב"ה הוא טוב ומטיב, "אין רע יורד מלמעלה" מכאן "חייב אדם לברך על הרע כשם שמברך על הטובה" [ברכות נד]

משה מנוהל ע"י הרגלים כשהוא נס מפני הנחש וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ – וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו".
הפחד הטבעי מפני הנחש ממשיך להתקיים בו .
בצד ההכרה השכלית משה יודע שהנחש אינו אלא מטה שאין בו כוח משל עצמו והוא מנהל אותו. למרות זאת הרגש הטבעי מנהל אותו. בעוד שההכרה השכלית גבוהה מהרגש על כן האדם אמור לשלוט ברגשותיו.

פרשת שמות פותחת את החומש השני שמות

לעוד מאמרים על פרשת שמות
פרשת שמות – לחיות עם הזמן

כח השם בפרשת שמות

פרשת שמות לקריאה מלאה מהתורה בחלוקה לשבע עליות

מעוניינים לקבל תכנים בנושא: הצופן בפרשה ובראשי חודשים בסוד האותיות?

לחצו על הכפתור להצטרפות לקבוצה

אהבתם את התוכן? שתפו באהבה

פרשת השבוע ואירועים בלוח שנה

התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מפתחת תודעה ופותחת דרכים להשגה של המציאות.

דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות, צירופים ושורשי המילים. הצופן הגנוז באותיות פותח צוהר לעולמות פנימיים. מתוך התבוננות והבנת דבר מתוך דבר מגיעים להבניה.

תורת הסוד העברי מעברת בתוכה עיבורים מפתחי תודעה, בד בבד מרווה נפש צמאה ומחייה את הנשמה. תכנים מלאי ערך "לחיות עם הזמן" במעגל הזמן העברי.

הבלוגים שלי ב-לוגיה-קבלית:
פרשת השבוע; ראשי חודשים
חגים ומועדים במודעות
סוד האותיות; מִסְפָּרִים מְסַפְרִים
כוכבים ומזלות
תורת הנפש, התפתחות אישית ועוד….

אם הצלחתי להאיר בכם נקודה טובה למחשבה, זכיתי! עזרו לי להאיר עוד נקודות טובות של אור. שתפו באהבה.