התמורה בעד תְּרוּמָה
התמורה בעד תְּרוּמָה לבניין המשכן
פרשת תְּרוּמָה דרך השם בסוד האותיות
סוד ההתמרה לראייה מתמירה
וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה לבניין המשכן.
"משכן", הוא מקום בו האור האלוקי יכול לשכון.
תְּרוּמָה, היא ביטוי של שותפות, זהות ותחושת שייכות.
רק במקום שיש בו שותפות בתחושת שייכות, יכול האור האלוקי לשכון.
כל הבריאה כולה היא נווה קודשו של בורא עולם. מכאן, אומר רש"י, כל מה שיש לנו הוא פיקדון שהופקד בידינו.
כמו שבאנו לעולם כך נעזוב אותו,שום דבר לא שלנו באמת.
כך יוצא שכל תרומה ונתינה היא בגדר לקיחה מהפיקדון שהופקד בידינו באופן זמני.
אומרים חז"ל, "יותר ממה שהעשיר נותן לעני, העני נותן לעשיר".
מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי:
בניין המשכן הוא לא במבנה ובקירות, או בעצים ובאבנים, בנין המשכן הוא בלב מתוך רצון פנימי בבחירה חופשית.
אין משמעות לאבנים ולעץ ללא קדושת הלב שמכניסים בהם.
משכן לשון משיכה וכן מלשון שכינה
שכינה היא התגלות האור האלוקי בעולם ובאדם.
תְּרוּמָה, בצופן האותיות
צופן האותיות דרך שם המילה תְּרוּמָה, מראה את המשמעות הפנימית הצפונה בתוכה
שינוי מיקום האותיות משנה את המשמעות ומתקבלת מהות נוספת:
תְּרוּמָה, היא נתינה בחינם ללא תמורה במטרה לעזור.
תְּרוּמָה, בשיכול אותיות תמורה, החלפת דבר בדבר שווה ערך.
תמורה, היא גם התמרה – טרנספורמציה, שינוי ומהפך ממצב למצב.
תְּרוּמָה לשון רוממות, תרום ותרומם את התורם.
מכל המשמעויות מתגלה כוחה של תרומה אשר מעניקה את סוד משיכת אור השכינה לחיינו.
כשהתרומה נעשית מתוך קדושה: מקדשים את גופנו, ביתנו ואת כל אשר לנו, פועלים מתוך אמת פנימית מלאת יראה ואהבה בכל תחום בחיינו: טוהר המידות, טוהר הלב וטוהר המילה, אז אנחנו הופכים להיות משכן חי, מקום בו האור האלוקי יכול לשכון.
אור הבורא מבקש לשכון בתוכנו במקום שלם ומואר כפי שאנחנו בדיוק ולא כפי שנדמה לנו שכדאי לנו להיות.
התרומות שאנחנו תורמים בכל מקום שאנחנו נמצאים, במילה טובה או בעשייה, הן נקודות טובות שאנחנו יכולים להוסיף מעצמנו.
בניין לשון בינה, הבנה והתבוננות.
לראות נקודות אור גם בחסרונות ובכישלנות הן של עצמנו והן של אחרים
לבנות אמון בעצמנו ובזולת, לדון לכף זכות כל אדם.
הוראות בניין המשכן במבנה הפנימי של האדם
הוראות בנית המשכן, הם עקרונות בניה מדויקים, לא רק במבנה הבית כי אם במבנה הפנימי שלנו.
וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי
וּתְכֵלֶת לשון תכלית, מכילה את "כל" הבריאה, "סוף מעשה במחשבה תחילה". לכל דבר יש תכלית ומטרה.
תכלית
ת' ראשונה – תחילה
ת' אחרונה היא – תוצאה
ובאמצע 'כלי' להגשמה.
וְאַרְגָּמָן, לשון מארג של החיים
וְתוֹלַעַת, לשון תועלת שאנחנו מועילים בכל מקום וזמן שאנחנו נמצאים, גם אם נדמה לנו שהם מגבילים ומעכבים, אין שני להם בתכליתם על מנת שנוכל למלא את תכלית השליחות שלנו בעולם להביא לבניין המשכן בלבנו. כולנו שזורים במארג שלם של מחשבת הבריאה.
אדם עולם קטן בסוד המשכן
המשכן, המקדש והאדם נקראים בתורת הסוד "עולם קטן".
במדרש תנחומא מובא "המשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן"
חז"ל מתארים את ההקבלות ביניהם – במבנה, במידות ובכלים תואמים את מבנהו המדויק של היקום על כל מערכותיו.
הוראות בניית המשכן מפורטות בהרחבה ורלוונטיות לחיינו היום ובכל יום. האופן בו נעצב את הבית שלנו כך נעצב את חיינו. הבית הוא הבבואה שלנו, כמו הפנים המשתקפות במראה.
מנורת הפנים משקפת את הפנימיות של האדם
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה… וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ
נרותיה שבעה הם שבעה פתחים בפנים
שתי עיניים, שתי אזניים, שני נחיריים ופה אחד להאיר פנים.
עיניים לראות בעין טובה, אזניים לשמוע לכף זכות, נחירי האף להיות באורך רוח, סובלנות ורוחניות, ופה כשר המדבר דיבורי אור ומוזן במאכלים כשרים, אז אדם מקדש את כל הפתחים בפנים, פניו מאירות באור של קדושה את המשכן.
מ.ש.כ.ן – ראשי תיבות מ'לך ש'ופט כ'הן נ'ביא, שמות תואר לאנשים בעלי משרות רמות .
רק כאשר אדם מקדש ומקשר את עצמו לאמת אז הוא זוכה להתרומם לדרגת מלך המולך ומכהן בקודש הקודשים מקום משכנה של השכינה.
להתחבר לקודש הקודשים זו היכולת להתעלות מעל סתירות העולם ולגלות שהקודש והחול אינם סותרים זה את זה, זוהי אחדות הניגודים להגיע לשלמות בחיבור עמוק וטהור.
משנכנס אדר קוראים תְּרוּמָה
משנכנס אדר קוראים את פרשת תְּרוּמָה, העוסקת בבניין המשכן.
ומשנכנס אדר מרבין בשמחה
אדר, א'לופו של עולם דר – מלשון דירה.
דר בשיכול אותיות – רד, כלומר, ירדה השכינה וקבעה לה דירה בתחתונים.
אלופו של עולם דר רק במשכן שיש בו שמחה.
שמחה איננה קשורה למשהו חיצוני חומרי גשמי.
שמחה היא גילה, מלשון גילוי.
שמחה מרחיבה את הדעת אז מגיעים לגילויים שה' נמצא בכל הפרטים בחיים.
שנזכה לראות בבניין בית המקדש – אמן!
פרשת תרומה לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע