דף הבית » הצופן בפרשה » ויקרא דרך השם » פרשת ויקרא מקרב לקרבה

פרשת ויקרא מקרב לקרבה

פרשת ויקרא דרך השם בסוד האותיות

וַיִּקְרָא קוראת לנו להפוך כל קְרַב לקרבה דרך הקרבה

פרשת וַיִּקְרָא פותחת את ספר וַיִּקְרָא, החומש השלישי מבין חמשה חומשי תורה.

ספר וַיִּקְרָא המכונה בשם "תורת כהנים" העוסק רובו ככולו במלאכת הקרבת קרבנות במשכן. מלאכה המוכתבת לפרטי פרטים עד החלקים הפנימיים של הבהמה הנקראים 'קרביים'.

הסיפור הוא לא הקרבן עצמו, אלא רק אמצעי להתבוננות פנימית עמוקה אל הקרביים של כל מצב, להבין את המהות הפנימית והרבדים העמוקים של החיים שדורשים תיקון המידות בשחיטת 'הנפש הבהמית'

אדם עולם קטן

תיקון המידות בשחיטת 'הנפש הבהמית'

ישראל נדרשים לקדושה – לקדש ולהתקדש במחשבה בדיבור ובמעשה. עבודת הקרבנות היא פסגת העבודה בהתקדשות, להתחבר לשורש מקור החיים להשכין את השכינה בעולמו של היחיד ובעולם כולו. קדושה איננה קשורה לכישורים או חכמה מיוחדת, חכמה אפשר ללמוד גם מבעלי חיים. גם גאון, או תלמיד חכם, אם הוא נואף או מתנהג כבהמה גסה אז הוא בהיפך הקדושה.

קרבן על מנת להתבונן בקרביים של כל מקרה

עבודת הקרבנות מפורטת לפרטי פרטים ומוכתבת בתיאורים פלסטיים של החלקים הפנימיים ביותר בגוף הבהמה הנקראים 'קרביים'.
בעיניים מודרניות זה עשוי להיראות טכס פרימיטיבי ופגני, אך מדובר כאן בנגיעה בחלקים העמוקים והפנימיים ביותר של נפש האדם.

אדם מורכב משני חלקים: חלק גשמי של גוף פיזי; וחלק רוחני המחובר לנשמה. כל חלק ניזון מהזנה שונה:
הגוף ניזון מהנאות גשמיות חיצוניות התלויות בזמן ומקום כמו: מזון, שינה, נוחות, סיפוקים של 'כאן ועכשיו' ועוד;
הנשמה לעומתו, ניזונה מדברים רוחניים פנימיים, שהם מעבר לחושים הגשמיים כמו: השראה, לימוד, השפעה, חסד ואהבה ועוד – דברים שאינם תלויי בזמן או מקום, הם נשארים לנצח.

מטרת רוב הקרבנות נועדה לכפר על מחשבות, מעשים, חטאים ועברות, כדי לקרב את האדם אל עצם הנשמה שלו. על־ידי שחיטת הבהמה, אדם 'שוחט' את החלק 'הבהמי' שבתוכו תוך התבוננות עמוקה על הסיבה שבעטיה בא להקריב קרבן. כך הוא מקרב בין שני חלקי הנפש: 'הנפש־הבהמית' השבויה ב'רצון עצמי', לבין 'הנפש־האלקית' המבקשת לקחת חלק בתקון הבריאה להשכין את אור השכינה בעולם.

שחיטת הבהמה כדי לשחוט את הנפש הבהמית שלנו

אדמו"ר הזקן מסביר שאיברי הבהמה מייצגים את תכונות 'הנפש־הבהמית' – שחיטת הבהמה כמוה כשחיטת הצד 'הבהמי' שבאדם אותו הוא מקריב. מעשה זה ממחיש לו את עונש החטא שממנו נמלט רק מפני שהתכפר לו.

אומר 'הכלי יקר' שעבודת הקרבנות באה לתקן את המידות בנפש ולזככן על־ידי שאדם ירומם את הכוחות הבהמיים החבויים בו ולהעלותם כקורבן.

אך לפני שאדם מביא קורבן הוא צריך להביא את עצמו תחילה, להביא ל'שחיטה' את היצר הבהמי שגרם לו לחטא. עליו לבחון ולשרש מהשורש את הגורמים והמניעים לתפיסת מציאות שהחטיאה את האמת הפנימית של הבורא בבריאה והרחיקה אותו מהוויתו.

"הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת" – מפרש 'תפארת שמשון' שבזמן הזה אי־אפשר באמת לתקן את החטא, לשם כך צריך לצאת מן העולם על־ידי מיתה לחזור אל השורש ולהיוולד מחדש.

בזמן שבית־המקדש היה קיים היתה אפשרות לכפר על־ידי קרבן. המקריב צריך לחשוב ולהרגיש שכל מה שנעשה בבהמה צריך היה להיעשות בו עצמו. אם כן, לא על־ידי מיתה ממש, אלא על־ידי מעשה שהוא כעין מיתה להמית בתוכו את החלק הבהמי שבעטיו חטא.

האנטומיה של הנשמה

אמרו חז"ל "דיברה תורה כלשון בני אדם". כדי לבטא מושגים אינסופיים יש צורך להשתמש במושגים גשמיים כך שהאדם יוכל לתפוס אותם. על־כן כל ניסיון לתרגם דברים בראייה גשמית ופשטנית בלבד חוטא לאמת ומפספס משמעויות פנימיות עמוקות.

תורת הקבלה מלמדת את מהותם הרוחנית של עולמות עליונים דרך עולם המושגים של האדם בשפה ארצית־גשמית. כאשר אדם מתנהל רק במציאות גשמית בלי להיות בתודעה רוחנית, הוא מאבד את הראייה השלֵמה של המציאות וחי במציאות מעוותת.

כפרה לכפר על הכפירה

וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו
כפרה לשון כופר חלופה בתמורה, או כפורת לכיסוי.

וממול כופר הוא אדם שאינו מאמין ב-ה' המחפש כיסויים והצדקות למעשיו המקולקלים.

הקורבן הוא כופר, כפרה וחלופה הבאה לכפר עליו בעקבות מעשיו המקולקלים.
הקורבן איננו המטרה, אלא אמצעי עבור המקריב.
הקרבן בא לכפר על חטא, החטאה, או עבירה שהעבירה והרחיקה את האדם מעצמו.
קרבן חייב לבוא מתוך רצון הנובע מהתעוררות פנימית מכל הלב, ולא מתוך כפיה משום שכך צווה. אחרת המטרה מאבדת את משמעותה.

וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח
מל"ח ראשי תיבות: מח-לב-חיים.
רק מתוך שיתוף בין המח והלב, בין שכל לרגש בין הגיון להרגשה מגיעים לחיים רוחניים.

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'
מִכֶּם" ראשי תיבות- מידה כנגד מידה.
אומר הכלי יקר: עבודת הקורבנות באה לתקן את המידות בנפש כדי לזכך את הנשמה. אך לפני שיביא את הקורבן, יביא את עצמו תחילה – יביא ל'שחיטה' את החלק הבהמי הייצרי שגרם לו לחטוא.
לבחון ולשרש מהשורש את הגורמים והמניעים לחטא עד שיהפוך את הקרב הפנימי והחיצוני לקרבה ושלום פנימי.

הקריאה להפוך כל קרב לקרבה

קרב וקרבה, שלום ומלחמה מתנהלים בתוך נפשנו

מערכות יחסים בחיינו משקפות את מערכת היחסים הפנימית המתנהלת בתוך תוכנו פנימה בינינו לבין עצמנו.
אדם הנמצא בקונפליקטים פנימיים, יפגוש בחייו מערכות יחסים מלאות קונפליקטים והתנגשויות.
לעומתו, אדם השרוי בשלום עם עצמו, ימצא עצמו במערכות יחסים הדדיות.

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'
מִכֶּם ראשי תיבות- מידה כנגד מידה.
כל הוויה היא מראה רק צריך לדעת איך לקרוא אותה, איך להבין וללמוד ממנה.

במילה וַיִּקְרָ־א אות אחרונה היא אל"ף.

בסדר אותיות אל"ף-בי"ת, אחרי האות אל"ףמגיעה האות בי"ת.

אם נחליף את האות א' לאות ב' – אז המילה וַיִּקְרָ־א הופכת להיות ויקר־ב – שורש ק.ר.ב. לרמז שכל מקרה הוא בעצם קריאה לקרב ולהתקרב אל עצמנו ואל האחר. להפוך כל קְרַב ומלחמה לקרבה.

אנחנו נקראים להתקדם מ-ויקרא ל-ויקרב שורש ק.ר.ב מקְרַב, מלחמה ל-קַרֵב שלום וקרבה. כדי להתקרב, לפעמים צריך להקריב קרבן כלשהו.

רק מתוך אמונה שהחיים הם רקמה – שאת הכל ה' רקם. אין מקרה.
אז נוכל להתקדם מאל"ף אמונה לבי"ת בטחון ב-ה'. לזכור ש"אין רע יורד מלמעלה", הבורא הוא טוב ומיטיב וכל המצבים נועדו לקדם את האדם אל תכלית תפקיד נשמתו בעולם.

האות אל"ף מגלמת אמונה
האות בי"ת מגלמת בטחון ב-ה'.
שוב אנחנו נקראים להתקדם מאמונה סתם לאמונה עם בטחון. אמונה בלי בטחון אין בה אמת.

עיקר עבודת קרבנות, קדושה וטהרה להתעלות בקדושה.
היום שאין בית מקדש, אלו הם הוראות מפורטות לכל איש ישראלי, לכהן בחייו ככהן המכהן בבית המקדש. זוהי עבודה יומיומית להתעלות ולהתקדש.

השבוע אנחנו נקראים לעשות שינוי תפיסתי – ממקרה לקריאה ביוקר החיים.
לעצור, להתבונן, להודות, להוקיר, להכיר ולייקר אנשים ומקרים בחיינו, להקשיב לקריאה המסתתרת שם עבורנו שנדמו לנו כ-יד המקרה.
כולנו שליחים שותפים בשליחות ה' שנועדו להניע אותנו למלא את השליחות אליה נועדנו.

פרשת ויקרא לקריאה מלאה בחלוקה לשבע עליות כנגד שבעה ימים בשבוע

מעוניינים לקבל תכנים בנושא: הצופן בפרשה ובראשי חודשים בסוד האותיות?

לחצו על הכפתור להצטרפות לקבוצה

אהבתם את התוכן? שתפו באהבה

פרשת השבוע ואירועים בלוח שנה

התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מפתחת תודעה ופותחת דרכים להשגה של המציאות.

דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות, צירופים ושורשי המילים. הצופן הגנוז באותיות פותח צוהר לעולמות פנימיים. מתוך התבוננות והבנת דבר מתוך דבר מגיעים להבניה.

תורת הסוד העברי מעברת בתוכה עיבורים מפתחי תודעה, בד בבד מרווה נפש צמאה ומחייה את הנשמה. תכנים מלאי ערך "לחיות עם הזמן" במעגל הזמן העברי.

הבלוגים שלי ב-לוגיה-קבלית:
פרשת השבוע; ראשי חודשים
חגים ומועדים במודעות
סוד האותיות; מִסְפָּרִים מְסַפְרִים
כוכבים ומזלות
תורת הנפש, התפתחות אישית ועוד….

אם הצלחתי להאיר בכם נקודה טובה למחשבה, זכיתי! עזרו לי להאיר עוד נקודות טובות של אור. שתפו באהבה.