"קודשא־בריך־הוא ואורייתא וישראל חד הוא" – לב כל העולם.

ספר התורה נחתם במילה יִשְׂרָאֵל באות ל' אשר מתחברת לאות הראשונה הפותחת את התורה באות ב' במילה בְּרֵאשִׁית.

צמד האותיות ל' ו-ב' מצטרפות  לאותיות המילה 'לב' – 'לב' הוא 'מרכז' ומרמז על כך שהתורה היא לב ומטרתה לשכון בלב האדם ובלב העולם כולו.

ירושלים היא  נקודה בלב – היא לא רק עיר או מקום גיאוגרפי על המפה. ירושלים היא בבחינת לב לבו של העולם כולו – נקודת אור פנימית טהורה, המאחדת ומעניקה חיות לעולם כולו – נקודה שכל יהודי שואף לעלות אליה – אל 'יראה שלמה'.

מלך בבל אשר שם מצור על ירושלים מייצג את הלב שאיבד כיוון.
הלב שהלך והתבלבל – אותיות 'לב' התהפכו לאותיות – 'בל' במשמעות של 'אל' או 'לא' – מניעה, עצירה או עיכוב מלהגיע אל מקום או נקודה פנימית עמוקה שבלב – אל התורה שהיא בבחינת לב העולם כולו.

ברובד הרוחני "מצור מלשון צרוּת.  המצור על ירושלים,  מסמל את עורלת הלב שאנחנו נצורים בה.

מקור הצרות של עם ישראל הוא צרוּת עין הנובעת מתוך הפער הנפער בניסיון לתרגם את מציאות חיינו לשאר העמים המדברים שפה זרה למהות הפנימית שלנו. הולכים  בתלמים זרים בניסיון להתחקות אחריהם. שוכחים את השורש ממנו הגענו – התורה חקוקה בלבנו!  מתכחשים לברית המילה הכרותה על שפתנו וחרוטה בלבנו.

הלב אותיות הבל
מחשבות האדם צפונות עמוק בלב, יוצאות לעולם בהבל פה עם כל נשיפה בין אם במילים ובין אם ללא מילים.

עלינו להסיר את עורלת הלב, בטוהר המילה,  טוהר המידה והאהבה. התורה היא אור, בזכות עבודה רוחנית אדם יכול לזכך את הלב בהבל פה – לרפא ולרכך את הלב תחילה ממקום המחשבות שהוא חושב על עצמו ועל הסביבה והעולם כדי להופכו מלב אבן ללב בשר – לב חי.

זהו זמן גאולה, לגלות, להתרחב ולהאיר באור התורה את כל המקומות החשוכים בתוכנו.להאיר את העולם מתוך  עולמנו הפרטי, לרפא את העולם מהלב.