בסֵפֶר – הצורה הגרפית של האות, צורת כתיבתה
זקופה ואיתנה, עומדת על רגל אחת. אינה מתכופפת או נכנעת. כולם יכולים להישען עליה. אינה תופסת מקום, מצמצמת את ממדיה, כדי שאפשר יהיה להתקרב אליה. מסמלת את שביל הזהב. לעומת זאת, אין לה בסיס. קל להוציאה מאיזון.

בספַר – מספר, כמות – גימטרייה של האות
מספרה שש (6) – עולם החומר – ששה כיוונים: קדימה אחורה, ימין שמאל, למעלה ולמטה. בשישה ימים נברא העולם, עולם החומר – 'עלמא דשיקרא' – עולם השקר המשכר ומתעתע.

'שש' גימטרייה [=600] בצמצום אפסים 6 האות ו'. המילה 'שש' מורכבת משתי אותיות ש' אשר כל אחת מהן בנויה משלוש אותיות ו' זקופות, המחוברות בתחתיתן, וביחד מתחברות ויוצרות ששה ווים.

בספור – צליל האות ומה היא מספרת 
ו"ו החיבור, מחברת בין ימין לשמאל, בין עליונים לתחתונים, בין רחוקים לקרובים, בין שונים לשווים – משכינה שלום. כח החיבור וההיפוך, היכולת לראות את הצדדים השונים הקיימים במציאות. לעומת זאת יכולה להיות כמו וו תליה, תלותית מחפשת להיתלות על צוואר האחר. משפיעה ומושפעת. (6)