פרשת נשא - נישואין אל מול גירושין

נשא מלשון נשיאה והרמה ומלשון נישואין הגבהה אל מקום עליון
בני גרשון הלוויים נשאו את משא אוהל מועד – משא כבד במיוחד שלא הגיוני שאדם ישא אותו.
כאשר באים מאהבה לשאת את המשא אז הנשיאה מרוממת את הנושא – זה בבחינת נישואין 

כאשר כל אחד מושך לצד שלו, זה יוצא הכבדה של המשא ואז זה בבחינת גירושין.

לכל אחד יש משא לשאת בזה המסע
מי בחולי, מי בעוני, מי בעושר ובנכסים, מי בזוגיות ומי עם הילדים.
מי קובע איזה משא הוא קל ואיזהו כבד לנשיאה?
לא מדובר כאן במדידת משקל בערכים של ק"ג
משא הוא עניין סובייקטיבי ומאוד יחסי בין אדם לאדם ובין זמן לזמן.

אפשר לומר שזוית הראיה או השקפת העולם הם מעין 'מאזני שקילה' השוקלים ומכתיבים את האופן בו נושאים את המשא ומשקלו.

כשנושאים באהבה את המשא אז הכל נעשה קל ומרומם.

במסגרת הטלת המשאות השונים שמשה מטיל על כל אחד מבני שבט לוי, ניתנות העגלות, הבקר והכלים לשאת את משא ארון הברית.
שבט 'לוי' מלשון 'ליווי', 'בני לוויה' שמתלווים אל האדם – הכלים שקיבל בתכונות האופי שלו.

הבקר והעגלות הם הכח והאופן בו כל אחד ישא את עגלת חייו במשימות ובניסיונות שיצטרך לעמוד בהם.

לעולם אין מעמיסים על אדם משא רוחני או ניסיון כבד יותר ממה שיוכל לשאת