דף הבית » הצופן בפרשה » ויקרא דרך השם » בחוקותי » פרשת בְּחֻקֹּתַי – חוּקיוּת להשגת השפע בטבעיוּת

פרשת בְּחֻקֹּתַי – חוּקיוּת להשגת השפע בטבעיוּת

בְּחֻקֹּתַי - חוקי המשחק לחיי שפע

פרשת בְּחֻקֹּתַי דרך השם בסוד האותיות

בְּחֻקֹּתַי - חוקיות וחוקי טבע להשגת השפע

"אדם עולם קטן" – אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ טביעת אצבע אלוקים חקוקה באדם ובעולם.
לקריאת פרשת בְּחֻקֹּתַי קריאה מלאה מהתורה
חוקים וחוקיות הם נחלת כל הבריאה ללא הבדל – אין לנו בהם השגה או הבנה כיצד הדברים פועלים. בְּחֻקֹּתַי מלשון חקיקה. כל הבריאה כפופה לאותם חוקים רוחניים בטבע. כולם כפופים לאותם לתהליכים מחזוריים של לידה חיים ומוות.

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, תֵּלֵכוּ לשון הליכה בתנועה מתקדמת. התורה נותנת לנו הלכות ללכת איתם על מנת להתקדם אל הדבר שנועדנו לו.
כח ההילוך, מייחד רק את האדם הנקרא 'מהלך', לעומת המלאכים שהם נקראים 'עומדים' – "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג' ז')

חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ חקקתי בכם

אם בחקתי תֵּלֵכוּ – מובא במדרש רבא, חוקים שחקקתי בהם את השמים ואת הארץ חקקתי בכם. שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.
חוקים שחקקתי בהם את השמש ואת הירח, שנאמר: כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חקות ירח וכוכבים לאור לילה.
חוקים שחקקתי בהם את הים, שנאמר: בשומו לים חקו.
חקים שחקקתי בהם את החול, שנאמר: אשר שמתי חול גבול לים חוק עולם.
חוקים שחקקתי בהם את התהום, שנאמר: בחוקו חוג על פני תהום, חוק וחוג לגזרה שוה.

האדם לעומת הטבע, יש את זכות הבחירה והוא ניחן בחכמה בינה ודעת לפעול ולעשות. על ידי ציות למצוות ולחוקים יוכל להשיג את כל השפע הזה – "וְאֶת מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" התורה מתווה את הדרך להשיג את הברכה.

בְּחֻקֹּתַי – אלו הם חוקים שאין לאדם בהם כל מעורבות של שכל או רגש.
מִצְו‍ֹתַי – אלו הם המצוות הנעשות בפעולות מעשיות מתוך רצון עם כוונה, כששכל ורגש מעורבים בהם.
אומר רש"י, נקודת התורה היא בשמירת החוקים מעל הטבע האנוכי וקיום המצוות תוך כדי תנועה – אז יש הבטחה להשיג את הברכה!

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, "אִם", אין הכוונה למילת תנאי או ספק, כי אם להבטחה – וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.
ארץ, היא ביטוי למרחב ההגשמה שלנו בגשמי. בגשם, יש הבטחה לשפע רוחני עליון שירד על הארץ – הברכה. השמים הם הכוח המשפיע, והארץ היא הכוח המקבל העונה לשמים בחזרה.

זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם

"זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית, א' כז), כל מה שברא הקב"ה בעולמו, זה כנגד זה ברא אותם. שני הפכים המשלימים זה את זה להוציא לפועל את תכלית הבריאה. זכר ונקבה – אחד מחוקי הבריאה שהבורא טבע בטבע

בזהר מבואר, כל דבר בעולם עשוי משני קטבים הופכיים– זכרי ונקבי, משפיע ומקבל, אור וכלי, אור וחושך, יום ולילה, מעלה מטה, חום וקור, בהיר וכהה, טוב ורע. כל מצב בחיים מכיל גם את הצד הנגדי שלו.

כך גם המח האנושי והגוף, הם מתפקדים באמצעות הולכה עצבית חשמלית – פלוס ומינוס, כמו בחשמל, שקע תקע, (-) (+) שני סימנים בעלי מטענים שונים נמשכים זה אל זה.
לעומת זאת, שני סימנים בעלי מטענים זהים, דוחים זה את זה ויוצרים קֶצֶר.
זו עובדה! על מנת להשיג זרימה חשמלית יש להתחקות אחר החוקים, לחבר נכון בין הקטבים, בין אם נסכים לכך ובין אם לאו.

"אין רע יורד מלמעלה" כל הבריאה מורכבת משני מרכיבים אור וכלי, משפיע ומקבל, כמו הארץ שהיא כלי קיבול לשמים, כך האדם הוא כלי קיבול לאור האלוקי.
האור הוא תמיד טוב ומיטיב, אך קליטת האור תלויה בכלי שאמור לקבל את האור. עד כמה 'הכלי' יכול להכיל את עצמת האור. כל אדם קולט את האור בהתאם למידותיו וצורתו. כאשר אדם עם כלי 'קטן' או כלי שאינו בנוי היטב, אם ירצה למשוך אור בעצמה גדולה יותר ממידותיו, הוא עשוי להישבר. כלי שבור גורם לייסורים וסבל. מכאן, לאחד האור יהיה לענג ולאחר האור יהיה לנגע, אחד שפע והשני פשע.
אדם הסובל מ"בעיה" כלשהי או משהו לא הולך לו, שיפשפש בעצמו ובמידותיו. הבעיה תמיד ב'כלי קטן' שמבקש למשוך אור בעוצמה גדולה מהיכולת להכיל אותו. ואם יש עכובים, נבין שזו דרכו של הבורא להגן עלינו, לעדן ולדחות עבורנו כדי שהכלי לא ישבר.

התורה והמצוות הם האמצעי האולטימטיבי להכין את הכלי לקבל את האור.

בְּחֻקֹּתַי מעניקה לנו הוראות הפעלה לחיים מאושרים

תורה, מלשון תור וסדר, מצפינה בתוכה את החוקים והמפתחות להגיע לברכה דרך תהליכי התמרה.

בראשית ברא אלוקים את השמים ו-את הארץ.
'את' אותיות א' עד ת' ובאמצע האות מ' וביחד – אמת.
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – אתם – אותיות אמת
'אמת' נקרא חותמו של הקב"ה וכן התורה נקראת אמת.

לשון הקודש מקורה בכוחות הקדושה, אמרו חז"ל "ולא דברה תורה כלשון בני אדם אלא דברה תורה בלשון ממקורות עליונים שאנחנו משאילים".

כמו למשל המילה 'גשם' מילה מושאלת לתאר שפע היורד משמים בצורה של מים להגשים ולהצמיח בגשמיות, לא רק את האדמה גם את האדם.
גשם מלשון גשמיות. חומר ללא רוח אין בו הגשמה. כדי להגיע להגשמה יש להחיות את החומר על ידי רוח – רוחניות. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, מוזכר גם בפרשת עקב. על ידי ברכה מעלים את החומר ברוח. ברכה מלשון בריכה ונביעה רק אם יהיה זה "בְּעִתָּם", שאם יהיה זה לא בעתו הוא יכול אף להזיק.
למה הדבר דומה? לעובר במעי אמו, אם יצא בטרם עת, חלילה, התפתחותו פגומה, הוא צריך זמן לתהליך של הבשלה.
אמר קהלת, "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לַכֹּל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" המילה חֵפֶץ, פירושה, עצם כלשהו, ובשינוי ניקוד חָפֵץ הוא רצון.
לכל רצון יש את הזמן שלו כל דבר בעתו – סבלנות! עד אז יש לחיות את ההווה במלוא ההוויה בקידוש החומר ברוח.מוזכ

יש התניות לברכות אחרת נחווה אותן כקללות

אם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי
שַׁמֹעַ, לשון משמעות. יש תכלית ומשמעות לכל דבר בעולם של העלם והסתרה.
שום דבר איננו מתנהל במקריות. לכל פעולה יש תוצאה והרשות נתונה.
אם נראה שהעולם נשלט על ידי מקריות צירוף מקרים אקראי ובלתי צפוי, והכל זה יד המקרה, כך תהיה גם המציאות שלנו. נינטשו ל-יד המקרה.

היחס בין הברכה והקללה כמו היחס בין האור והחושך.
האור הוא מציאות ממשית ואילו החושך הוא רק העדר אור. 'מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך'.
כך הקללה איננה עומדת בפני עצמה, היא רק מגלמת את הסתרת האור האלוקי, בצורות שונות של צרות. לעומתה, הברכה, היא גילוי השפע של האור
ה"קללות" קוראות לנו לחזור למסלול המואר, לציית לחוקים ולעבוד על פי סדר ראשיתי, כדי להגיע להשגות. לחבר בין רוחניות לגשמיות. הרוחניות הגבוהה ביותר היא בפעולה ב-כאן ועכשיו. ברגע שנפעל על פיהם נהיה מחוברים למערכת ההפעלה של הבריאה.

הכל מצוי ואין מיצוי

הברכה – וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע – הכל מצוי
והקללה – וְלֹא תִשְׂבָּעוּ – אין מיצוי
אף פעם לא מרוצים, אף פעם לא מספיק, אף פעם לא שבעים. כמה שיש רוצים עוד יותר.
הדברים אמורים, לגבי כל דבר בחיים, כסף, אוכל מין וכו'…
אמרו חז"ל "אבר קטן יש באדם, משביעו – רעב, ומרעיבו – שבע"
הדרך הנכונה היא דרך שביל הזהב – כל דבר בפרופורציות, בטעם, בהערכה ובהנאה… בעידן של 'כאילו' הכל נראה מובן מאליו עד שטעם, הנאה ומטרה נשכחו.

וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם וְרָדוּ בָכֶם שׂנְאֵיכֶם וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם: אומר רש"י איני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם. אויבים ושונאים עומדים על ישראל ומבקשים את מה שבגלוי ואילו אויבינו מתוכנו יודעים את הסודות הטמונים עמוק בתוכנו, על זה נאמר, "שמור אותי מאוהביי ומשונאי אשמר בעצמי".

קיבלנו קרדיט לשפע אבל צריך לעמוד בהתחייבויות

וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם:
מראש הבורא שם את משכנו בתוכנו, מראש יש את החיבור. יחד עם זאת, כדי שהחיבור ימשיך להתקיים בנו, אנו אמורים לפעול מתוך ציות לחוקי יקום.

ואם נחזור להתחלה, הפרשה פתחה אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ ראשי תיבות אב"ת, כלומר, אם תלכו בדרך אבות, כותב בעל הטורים, ובסוף הפרשה כתוב בגלוי
"וְזָכַרְתִּי, אֶת-בְּרִיתִי יַעֲקוֹב; וְאַף אֶת-בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת-בְּרִיתִי אַבְרָהָם, אֶזְכֹּר–וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר". יש נחמה והבטחה בתוך כל הקללות.

וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ
החיים הם תנועה מחזורית – אם נקיים את המצוות השפע יהיה רב כל כך עד כי "יָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" – המחסנים יהיו כל כך מלאים עד שנצטרך לפנות את הפירות מהשנה שעברה ולא כי הם התקלקלו, אלא כדי לפנות מקום לפרי החדש.

השבוע אנו נקראים לעצור ולבחון במה אנחנו נאחזים, חפצים, אנשים ומצבים? לפנות ישן מפני חדש בדרך ה' מתוך קיום מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' מתוך אהבה וחמלה.

חזק חזק ונתחזק!

פרשת "בחוקותי" מסיימת את ספר ויקרא.
בסיום קריאת כל ספר, אנו אומרים 'חזק חזק ונתחזק'.
כל ספר הוא כמו פרק בחיים שמסתיים.
קריאת 'חזק' מעודדת אותנו להתחזק מכל מה שעברנו ולהגיע אל הספר הבא, אל הפרק הבא בספר החיים שלנו מחוזקים מכל המשברים שעברנו עם כל הניסיון שצברנו ולהביט קדימה, אל העתיד.
"חזק", מאחלים לאדם שמגיע מחוזק מהמצבים הקודמים ויודע להביט קדימה אל הזמנים שיבואו כמוברכים.
מאחלת לכם את הברכה שתצאו מבורכים ותכנסו מחוזקים אל הפרק הבא בסיפור החיים שלכם.

אֵלִי־זֶה לנדאו – התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מרחב ללימודי תודעה יהודית
קורסים | הרצאות וסדנאות בתורת הסוד העברי וחכמת הנסתר, קבלה, חסידות ותורת הנפש
כותבת הספרים "לראות את האות בפרשה" דרך השם בסוד האותיות @ כל הזכויות שמורות

מעוניינים לקבל תכנים בנושא: הצופן בפרשה ובראשי חודשים בסוד האותיות?

לחצו על הכפתור להצטרפות לקבוצה

אהבתם את התוכן? שתפו באהבה

התבונה דֶּרֶךְ הַשֵׁם מפתחת תודעה ופותחת דרכים להשגה של המציאות.

דֶּרֶךְ הַשֵׁם בסוד האותיות, צירופים ושורשי המילים. הצופן הגנוז באותיות פותח צוהר לעולמות פנימיים. מתוך התבוננות והבנת דבר מתוך דבר מגיעים להבניה.

תורת הסוד העברי מעברת בתוכה עיבורים מפתחי תודעה, בד בבד מרווה נפש צמאה ומחייה את הנשמה. תכנים מלאי ערך "לחיות עם הזמן" במעגל הזמן העברי.

הבלוגים שלי ב-לוגיה-קבלית:
פרשת השבוע; ראשי חודשים
חגים ומועדים במודעות
סוד האותיות; מִסְפָּרִים מְסַפְרִים
כוכבים ומזלות
תורת הנפש, התפתחות אישית ועוד….

אם הצלחתי להאיר בכם נקודה טובה למחשבה, זכיתי! עזרו לי להאיר עוד נקודות טובות של אור. שתפו באהבה.