חירות פירושה אחריות מתוך פרשת שמות

מצרים נכתבת בשתי אותיות מ"ם, הראשונה פתוחה, השנייה מ"ם סופית וסגורה, רומזת שאי־אפשר לצאת ממנה. מ"ם פתוחה מייצגת את המודע, מ"ם סופית מייצגת את התת מודע.
מצרים מלשון מֵצַר, גבול, מסמלת צמצומים, מגבלות והגבלות שיש בטבע.
מֵצַר הוא גם רצועה צרה של ים המפרידה בין שני חלקים, בין מצרים אך באותה מידה מחברת בין שני החלקים הנפרדים.
כל המציאות של עם ישראל מונהגת בהנהגה שהיא למעלה מן הטבע בשֵּׁם י-ה-ו-ה.
כאשר אדם מחובר לה' באמונה וביטחון, מכניס את הקב"ה לכל מקום, הוא זוכה שמצרים נעשית לו מִצְרַיְמָה, אותיות מצר מ-יה'.

זה הרואה שכל מהלך הוא מהלך אלוקי, ובכל מגבלה יש תכלית ומטרה. זוכה לבוא לנחלה בלי מְצָרִים, בלי גבולות ומגבלות, הכול אפשרי! בספר בְּרֵאשִׁית מוזכרת מצרים בשתי אותיות מ"ם פתוחות: וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה, לרמז שיכול היה להיכנס בה ולצאת ממנה כרצונו. לעומת זאת, כאשר אדם מנותק מאמונה בה', הוא מוציא את עצמו מהנהגת יה' ונשאר רק עם מיצר, מגבלה.
שבויים בדעת מצומצמת ומוגבלת בתפיסת מציאות צרה. ניתוק ממקור ה' הוא מקור הצרה והצרוֹת. כל הסוד הוא בהרחבה, לראות בראייה רחבה מעבר למגבלה המתגלה.