פרשת וָאֵרָא - בין הגָלוּי לגִּילּוּ
וָאֵרָא דרך השם בסוד האותיות
מה עוד צריך לקרות כדי שנסכים לראות?!
מתוך ראיה מגיעים ליראה
מה עוד צריך לקרות כדי שנסכים לראות?!
רְאִיָּה, היא חוויה תפיסתית של המציאות ובשינוי ניקוד, רְאָיָה, עובדה התומכת באמיתות דבר כלשהו באמצעותה מגיעים למסקנה.
תפיסת המציאות עוברת דרך חמשת החושים שלנו.
שבויים במראה עיניים ובטוחים שכל הקיום נמצא רק בנראה ובגלוי.
כדי להוציא את ישראל מתחת שעבוד מצרים, היה צורך בגילוי הנהגה גבוהה ונעלה מעל הטבע, מעל הזמן והמקום, למעלה מכל סדר וצמצום.
הנהגה שלא נודעה לאבותינו הקדושים: וּשְׁמִי הוי"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, מתגלה למשה בפעם הראשונה.
שֵּם הוי"ה, שֵּם כל יכול מכיל בתוכו את כל הזמנים היה, הווה ויהיה, מעל הזמן ומעל המקום, יכול לשנות כל מציאות.
הוא בכבודו בא לגאול את בניו ממצרים, לחבר אותם להיות נוכחים בזמן הווה בהויה
שַׁלַּח אֶת עַמִּי עמ"י – עם ישראל, שרי אל כדי שימלאו את שליחותם בעולם.
המילה "שַׁלַּח" חוזרת 26 פעמים בפרשה כמניין גימטריא שֵּם יְ.ה.וָ.ה – שֵּם שהוא מעל הטבע, מעל זמן ומקום. שם כל יכול מכיל בתוכו את כל הזמנים היה, הווה ויהיה, רואה מסוף דבר לקדמותו וביכולתו לשנות כל מציאות.
הוא בכבודו בא לגאול את בניו ממצרים, לחבר אותם להיות נוכחים בזמן הווה בהויה.
כשמשה שואל את ה' מה אומר מי אתה? ה' עונה לו, תגיד להם שהשם שלי הוא "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", מפרש החתם סופר, בכל מקום ובכל זמן אֶהְיֶה עם אלו שרוצים שאֶהְיֶה איתם.
וכן אהיה עם כל אחד לפי מידתו ורצונו.
שַׁלַּח אֶת עַמִּי.
שלח אותיות חשל. באותו זמן עם ישראל חלש. צריך להתחשל בבניית תודעה משוחררת של עם חופשי .לחזק את האמונה הירודה הגורמת להרפיה והיחלשות.
המילה "שַׁלַּח" חוזרת 26 פעמים בפרשה כמניין גימטריא שֵּם יְ.ה.וָ.ה – שֵּם שהוא מעל הטבע, מעל זמן ומקום. שם כל יכול מכיל בתוכו את כל הזמנים היה, הווה ויהיה, רואה מסוף דבר לקדמותו וביכולתו לשנות כל מציאות.
הוא בכבודו בא לגאול את בניו ממצרים, לחבר אותם להיות נוכחים בזמן הווה בהויה.
כשמשה שואל את ה' מה אומר מי אתה? ה' עונה לו, תגיד להם שהשם שלי הוא "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", מפרש החתם סופר, בכל מקום ובכל זמן אֶהְיֶה עם אלו שרוצים שאֶהְיֶה איתם.
וכן אהיה עם כל אחד לפי מידתו ורצונו.
שַׁלַּח אֶת עַמִּי – עמ"י – ראשי תיבות עם ישראל.
ישראל בשיכול אותיות שרי אל כדי שימלאו את שליחותם בעולם.
היציאה מגלות לגאולה היא תהליך בחמשה שלבים בחמש לשנות גאולה
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם – וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם – וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם – וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם – וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם
וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם – עד שנגיע למצב של וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם
כדי להביא אדם למקום חדש יש להוציא אותו תחילה מהמקום שהוא נמצא בו, מתבנית מחשבתו.
וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם – הצלה מתחילה בהאצלה והיא תלויה בניצול עצמו – צריך להסכים להצלה.
וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. גאולה היא גילוי ה' בכל פרטי המציאות שלנו.
עולם שהטבע עומד במרכזו, יציב וקבוע, כל מכה מכופפת את הטבע ואת טבע האדם
עם כל מכה כל מערכות הטבע משתנות כדי להצמיח תודעה חדשה וגבוהה מתוך נקודת מבט פנימית.
עם כל מכה פרעה מכביד את ליבו. מלשון כבד, הלב שלו התנהג כמו הכבד.
יש אנשים שהמכות מעוררות ומעצימות אותם.
ויש אנשים שמסרבים לראות, מכבידים את לבם אל סביבתם ומתבצרים במסכנותם.
פרעה איננו רק דמות היסטורית של מלך מצרי שחי בעבר, פרעה הוא תכונה שקיימת בכל איש ובכל דור.
פרעה אותיות הפרעה המגיעה מתוך הפער שנפער בתוכנו בין הרצוי למצוי.
פרעה אותיות הערף.
קשי ערף המסרבים להרפות ולשחרר. רק מכות יכולות לפרוע אותן מעלינו .
כל מכה מייצגת הפרעה, אבן נגף, בדרך לשינוי. עד שנבין שאין מנוס משינוי למרות ועל אף כל פחד, עד שנהפוך את הפחד לדחף, את המניעות המונעות התקדמות להנעות מניעות ומקדמות.
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים
הגלות בהתגלמותה, הזוהר מסביר: בַּעֲבֹדָה קָשָׁה מלשון קושיות. אין־סוף קושיות… לא על מהות החיים כי אם קושיות מתוך ספק שמבלבל ומחליש.
בְּחֹמֶר מלשון חומרנות – חומריות – חמוּר. מודדים שׁוֹוִי וערך במושגים של חומר. מדמיינים שכל דבר נורא חמוּר. מחפשים את הקושי ומחמירים עם כל מצב, פה ושם מדברים על רוח, עושים קצת רוח ונשארים במֵרוץ להשיג עוד מהחומר למחר.
וּבִלְבֵנִים מלשון לבן – ליבון, מסתתרים אחרי ה"לבן" כשאנחנו משקרים 'שקרים לבנים' ובורחים מללבן את הסוגיות החשובות באמת בחיינו.
וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה – אדם עובד קשה כל השנים לבנות לעצמו "ערי מסכנות" בנפש.
קשה להשתחרר מתפיסה של 'מסכנות', קשה לפרוק את השעבוד למסכנות מבלי להיות במודעות.
וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה:
קֹּצֶר רוּחַ ביטוי לחוסר סבלנות וסובלנות; או נשימה קצרה ושטוחה.
ברובד הרוחני קֹּצֶר רוּחַ מבטא שאיפות קטנות וקצרות טווח. שפופים עם הראש באדמה, לא רואים שמיים, לא רואים עתיד, פסו אמונים. עבדים בגוף ובנפש לעול בלתי נראה; כבויים וכבולים בעבודה קשה, שאלות וקושיות. קולות זועקים מהשמים, קוראים לנו דרך זעזועים, אירועים, מצבים ואנשים, דופקים על קירות ליבנו שנתעורר.
הכוח להטות מצבים
המטה הוא המופת הראשון שנהפך לנחש.
מטה לשון הטיה – כלפי מעלה או למטה תפקידו להטות כל מצב לכאן או לכאן.
כאשר נמצאים בתפיסת מצרים, הראייה מושפלת מטה, המטה נוטה מטה ונהפך לנחש, הקללה בה נתקלל – ההשפלה: "על גחונך תלך ועפר תאכל". בדומה למצבם של בני ישראל במצרים, לא זקופים כיאה למטה. אלא מושלכים ומושפלים עד עפר.
המכות באותות והמופתים אינם קסמים כדי להרשים, אלא הפירוש שאנחנו נותנים לסימנים. סימן הוא אות. האותיות נמצאות בגלות ומחכות להתגלות (ביאורי הזהר) כל המציאות מחכה להתגלות, לגלות את ה' בכל פרטי המציאות, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. לראות מעבר למה שהעין רואה.
המכות כדי שנתעורר
קליפת מצרים הטמאה כיסתה והעלימה את גילוי האור בבריאה.
פרעה, מלשון פריעה, גילוי, הסרת העורלה הטמאה האוטמת את הלב ואטומה בערלת המילה בלשון ובברית המעור.
פעולת הפריעה במילה (בחיתוך הערלה) מגלה את אור הקדושה.
עולם שהטבע עומד במרכזו, יציב וקבוע.
כל מכה מכבידה את לב פרעה. פרעה הוא לא רק מלך מההיסטוריה, הוא נמצא בתוך כל אחד ואחד מאיתנו.
"מכה" בתרגום חופשי, היא ביטוי ל'קושי' בלתי צפוי שבא על האדם. קושי המורגש כאבן נגף העומד בדרכו. תרגום כזה מראה על ראיית מציאות מצומצמת ומוגבלת לעצמי במקום או בזמן מסוים.
משה פועל בשליחות ה' כיאה לשליח – הוא מזעזע, הוא טורד והוא מוכיח.
כך קורה לאדם כפרט ולעם ישראל בכלל: קולות זועקים אלינו שנתעורר… דופקים על קירות ליבנו דרך אירועים, מכות וזעזועים, כדי לעורר אותנו. באנו לעולם בשליחות הבריאה כל עוד לא נמלא את השליחות, נחווה ייסורים, עיכובים ומניעות, כדי לדחוף אותנו לפעול, להוציא לאור את השליחות אליה נועדנו.
בכל אדם ישנו "עבד" שבמסלול חייו טובע בתוך קושי. גם כשיש לו אפשרות לצאת מתוך הקושי, הוא נאחז בו.
אף עבד לא ברח ממצרים. היה זה בלתי אפשרי לצאת ממצרים, לא בגלל שהיו שם גדרות ושומרים, אלא, בגלל שעבוד תודעתי הנובע מחלישות הדעת כשהיא שבויה בגלות חשוכה.
המכות נועדו לעורר את האדם להבנה שאין מנוס משינוי על אף הפחד מהבלתי נודע. עד שנלמד להפוך את הפחד לדחף, את המניעות המונעות התקדמות להנעות מניעות ומקדמות.
עשר מכות
"מכה" אותיות מ-כה
מ' [=40] כ"ה [=25] גימטריה
אם נכפיל את האות מ' [=40] פעמים כ"ה [25] נקבל אֶלֶף [40X25 = 1000]
אֶלֶף אורות היו באדם הראשון לפני שחטא. בעטיו של החטא, הדעת נפלה ואֶלֶף האורות התנפצו והתפזרו בעולם.
1000 – אֶלֶף בשינוי ניקוד זה האות אָלֶף – 'אלופו של עולם' – ניצוץ אלקי שבוי בקליפה בכל מקום ומצב. קליפות קשות צריך לשבר על ידי 'מכות' כדי לחלץ ולהעלות את אותו ניצוץ.
מכת דָם – מים נהפכים לדם
מכת צְפַרְדְּעִים – פרץ דעה – רצף דעה – פרד עצה – צד הפער.
מכת כִנִּים – מלשון נקודות כנות.
מכת הֶעָרֹב – אותיות בו הרע.
מכת דֶּבֶר – מלשון דיבור.
מכת שְׁחִין – אותיות ניחש.
מכת בָּרָד – בשינוי ניקוד בָּ-רָד מלשון ירידה.
אמרו חז"ל "הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם (אבות ד כא).
גלות מצרים היא גלות הדעת. אדם אינו מולך בחייו אלא הוא עבד שאיבד את כתר מלכותו, ממליך על עצמו 'מלכים' בדמות אנשים ומצבים שהוא משתעבד אליהם.
מכה היא בעצם יציאה מהדעת כשהדעת שבויה בקליפה החיצונית ותולה את עצמה בדעת הקהל, בניסיון להתחקות ולהידמות לאחר.
מעבר לקליפה החיצונית מסתתרת אמת פנימית ועמוקה – יצאנו מהדעת בעריות, יצאנו מהדעת בכבוד בין אדם לחברו, יצאנו מדעת האמת והיושרה עד שאיבדנו את עצמנו לדעת.
אם ביצה נשברת מכוח חיצוני – החיים מסתיימים.
אם ביצה נשברת מכוח פנימי – החיים מתחילים.
שינויים מדהימים מתחילים מבפנים!
הכוח שמתגלה בפרשת השבוע וָאֵרָא קורא לנו להתחיל בתהליך של שינוי – לראות, לברור, להבדיל ולהבחין בין הדברים במציאות שאנו חיים – לראות שכל חושך הוא אור בכיסוי – לראות שיש עתיד, יש תקווה והעיקר שיש חזון.
אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום – היום.