פרשת נח היא פרשת האדם
פרשת נֹחַ דרך השם בסוד האותיות
פרשת נח האיש, היא פרשת האדם
דור המבול היה מושחת במידותיו.
'וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ' בגזל, עושק וזימה. האדמה ספגה כל כך הרבה שליליות, עד כי לשם טיהורה היה צורך במים אדירים כדי להבטיח את המשך קיום העולם. 40 יום וארבעים לילה מבול ירד על הארץ. מבול של מים ולא סתם מים- אלא מים רותחים.
מובא במדרש רבה: "אמר רבי יוחנן כל טיפה וטיפה שהוריד הקדוש ברוך הוא על דור המבול, היה מרתיחה ואח"כ מורידה עליהם"
במי המבול היו מעורבים גם האש וגם המים- גם הדין וגם החסד.
מים מטהרים, מצמיחים ומחיים, האש, שורפת ומכלה את החומר .
המבול והבלבול
אין דבר בעולם שמתאים את עצמו ורך כמו המים…
אין דבר בעולם יעיל יותר לפרק את הקשה והנוקשה, כמו המים
מים מייצגים רגש, מידת החסד והאהבה ומנגד תאוות
לב הוא רגש. הלב הוא המצפן המחובר לנקודת הצפון, נותן לנו כיוון בחיים.
כאשר הדעת שבויה בגשמיות, נוצר נתק בין הלב לדעת. מתנתקים מהרגש מאבדים את הלב. הלב מאבד כיוון ואיתו את המצפון.
נקודת הצפון מתהפכת, אותיות "לב" מתהפכות "בל" ומהדהדות "בל-בל" .
מים, במצב של חוסר איזון מייצגים הצפה רגשית, עלטה, תאווה ובלבול.
סיפור החוזר על עצמו במגדל בבל כשסטו מדרך הלב השתבשה התקשורת והקשר עם הסביבה.
תיבות "לב" משמשות בערבוביה מתהפכות ומשנות כיוון במילים "מבול" ו-"בבל"
ההמלצה היא להיאחז ב"תיבה"
נקודת הצפון מתהפכת, אותיות "לב" מתהפכות "בל" ומהדהדות "בל-בל" .
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה
תיבת נח – מודל התנהגות בעת סערה חיצונית– בכל רמה
הכניסה לתיבה מצפינה משמעות עמוקה, התכנסות פנימית זמנית לשם התחזקות ורק אח"כ לצאת מן התיבה.
אומר הרמח"ל, הזוהר הקדוש נכתב בזכות התכנסותו של ר' שמעון בר יוחאי.
סודות נשגבים עליונים לא יכולים היו להיכתב ללא התכנסות הכוחות. רק לאחר שייעשו התיקונים העליונים, ישובו הצדיקים וייפגשו עם העולם לפעול לתקנו.
כך אדם צריך להתכנס, לכנס את כוחותיו התכנסות הכרחית לשם בירור ותיקון ב-"תיבת נח" זמנית, להגנה מפני סערה המתחוללת בחוץ.
אח"כ תבוא הבדיקה, ניסיונות לצאת לעולם, להוציא את הכוחות לחופשי מבלי להזיק ולקלקל, עד שישוב המצב הראוי והרצוי – לחיות בעוצמה ובגדלות.
התיקונים הגדולים נעשים פנימה ללא מפגש ישיר עם העולם החיצון עד שוך הסערה עד שיגמר המבול והבלבול בחוץ –
רק אז נוכל לצאת ולהוציא לחופשי את כל הבירורים שעשינו בזמן ההתכנסות.
אח"כ יבואו הנסיונות דרך מפגש עם העולם בחוץ עד שייעשה התיקון.
נח התעלה בזכות מי המבול
מובא במדרש, רק אחרי שיצא מן התיבה כשראה את החורבן בכה ואמר: "ריבונו של עולם היה לך לרחם על מעשיך",
ענה לו הקב"ה: "מאה ועשרים שנה בנית את התיבה ולא התפללת על אנשי דורך, עכשיו אתה בוכה?" מיד בנה מזבח.
מכאן, נח היה צדיק תמים יחסית לדורו.
רש"י בפרשנותו מסכם את המחלוקת:
נח אמנם פעל בהמצאות טכנולוגיות של כלי מחרשה וכן בנה את התיבה אך לא פעל לקרבם.
לפי דורו היה צדיק, אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"
"הראי"ה" – הרב אברהם יצחק הכהן קוק אומר: כלל גדול בעולמה של צדיקות:
"הצדיקים הטהורים
אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק.
אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה.
אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה".
'נח' הוא טבע הקיים באדם
דור המבול ודור הפלגה מאז ועד היום
סיפור החוזר על עצמו במגדל בבל כשסטו מדרך הלב השתבשה התקשורת והקשר עם הסביבה.
מפרטים חז"ל, דור המבול איבדו את עצמם לבהמיות. לא שלטו בדחפים וברצונותיהם האנוכיים. היו שבויים בגשמיות בגזל בעושק ובזימה.
לעומתם דור הפלגה, חיפשו להמליך עליהם מלך אחר במקום מלכו של עולם. לכן הפיץ אותם לכל עבר.
מאז ועד היום נותרנו עם אותה משימה, לתקן את חטא דור המבול ודור הפלגא. לראות את עומקם של דברים, לראות את הזולת גם במקומות שזה קשה לנו למרות ועל אף חוסר הבנה.