ראה ברכה וקללה האם זה מזל או גורל?
ראה ברכה וקללה האם זה מזל או גורל? בסוד האותיות
ראה בסוד האותיות
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה…"
בְּרָכָה וּקְלָלָה הן לא עניין של גורל או מזל, אלא עניין של תודעה, זווית ראייה, צרה או רחבה.
בְּרָכָה וּקְלָלָה, אחוזות זו בזו בוי"ו החיבור ומשתלשלות זו מזו, הקללה מתוך הברכה. לכאורה, ברכה וקללה, נראים כשני הפכים, אך הן מהות אחת. האור האלוקי המקיים את הכול הוא אחד. כאשר טוב ורע משמשים בערבוביה, אף הקללות אינן אלא ברכות הצופנות בפנימיותן טוב נאצל.
רְאֵה אותיות האר, הרחב את הראייה הצרה, הקצרה והמצומצמת.
רְאֵה מעבר לרגע הזה. רק כשרואים רחוק רואים רחב.
למה הדבר דומה?
אומר הבעל שם טוב, מטבע קטן, אם נחזיק אותו קרוב לעין, יסתיר לנו את השמש הגדולה. כך גם אם נחזיק בראייה צרה ומצומצמת היא תסתיר לנו מלראות את הנולד, את פני המציאות הרחבה.
אין רע יורד מלמעלה "כל דעביד רחמנא – לטב עביד", כל מה שעושה הקב"ה לטובה.
לא כל מה שנראה קְלָלָה זה רע, ולא כל מה שנראה טוב מביא בְּרָכָה.
רְאֵה! ציווי אלוקי – פקח עיניך לראות
הַבֶּט! הִתְבּוֹנֵן! הָבֵן! קלוט! שים לב!
רְאֵה פותחת בלשון יחיד וממשיכה בלשון רבים, לִפְנֵיכֶם – הַיּוֹם.
הדגש הוא על 'היום!' הַיּוֹם, לשון הווה, הוא בכל יום ויום…
אומר הגר"א, הַיּוֹם, האתמול והמחר הם דמיון. כל המציאות היא בהווה!
ראייה היא עניין של בחירה לעיתים בניגוד למציאות הגלויה.
האר והרחב את הראייה הצרה.
כל מה שקורה - הכל לטובה
מסופר בגמרא (ברכות):
פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' עֲקִיבָא מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ.
הִגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד, בִּקֵּשׁ אַכְסַנְיָא ללון בה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ.
אָמַר: "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה".
הָלַךְ וְלָן בַּשָּׂדֶה, וְהָיוּ עִמּוֹ חֲמוֹר וְתַרְנְגֹל וְנֵר.
בָּא אַרְיֵה וְאָכַל אֶת הַחֲמוֹר;
בָּא חָתוּל וְאָכַל אֶת הַתַּרְנְגֹל;
בָּא רוּחַ וְכִבָּה אֶת הנֵר,
אָמַר: "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה".
בּוֹ בַּלַּיְלָה בָּאוּ שודדים וְשָׁבוּ אֶת בְּנֵי הָעִיר.
בזכות הדברים ה"רעים" שאירעו לו – ניצל. אם היה מתאכסן בעיר, היה נפגע על-ידי השודדים, ואם היה החמור נוער והתרנגול קורא והנר דולק, היו השודדים מבחינים בו ותופסים אותו. אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְלֹא אָמַרְתִּי לָכֶם: "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכֹּל לְטוֹבָה"?!
ברכה קללה דרך השם בסוד האותיות
בְּרָכָה היא מצב של גילוי אור, התמלאות ומילוי
בְּרָכָה אותיות הכר ב… להעלות להכרה נקודות אור בכל מצב נתון, לראות את מה שיש בעולמנו ללא כל קשר אם הוא שלך או לאו. בְּרָכָה איננה נמדדת בכמות אלא בהכרת הטוב ובהודיה זו הבְּרָכָה בהתגלמותה.
קְלָלָה היא מצב של היעדר אור, חושך רוחני, ריק וחיסרון המבקשים להתמלא.
היצמדות ל"אין" ולשליליות, דאגות, ספקות ופחדים.
הקללה טמונה בראייה מוגבלת מלראות שכל מה שקורה לנו בחיים נועד כדי להצמיח אותנו.
הרשות ביד אדם להפוך גם את הקללה לברכה וזה שאמרו חז"ל "שהכול בבחירות האדם" (ה'שפת אמת').
הבעל שם טוב אומר, "כל המציאות שאנו רואים אינה אלא מראה של הפנימיות שלנו, ולכן השלם רואה שלם והחסר רואה חסר".
איבר הראייה הוא 'עין' בשיכול אותיות 'עני' היפך מעשיר. בקריאה פונטית המילה עני נשמעת כמו 'אני' אותיות 'אין' אפס.
הראייה איננה מורכבת אך ורק מתמונה חזותית הנקלטת מהסביבה, אלא מפרשנות המידע הסובייקטיבי הנקלט לפי תפיסת עולמו, מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו של הרואה.
"אין עני אלא בדעת ואין עשיר אלא בדעת, כי דעת הוא הכרה והרגשה" (חז"ל)
רְאֵה! לשון אזהרה מראייה נפרדת קלילה וקלוקלת, שבויה בשליליות ועין צרה שמא נגיע לקללה חלילה ולא לברכה.
חוסר סיפוק תמידי, תסכול או צרות עין זו קללה!
הקללה על צרות עין, זו צרות העין עצמה;
הקללה על קנאה זו הקנאה עצמה;
הקללה על כעס, זה הכעס עצמו.
פרשת רְאֵה מגיעה ערב ראש חודש אלול
עם יציאתו של מזל אַרְיֵה, נכנסים לשנה חדשה – 'אַרְיֵה' ראשי תיבות: אלול; ראש השנה; יום הכיפורים; הושענא רבא.
אַרְיֵה אותיות רְאִיָּה וגם יִרְאָה, צריך להיות ביראה מול בורא עולם, הבריאה והנבראים כולם: לראות את התמונה השלמה – מעבר למגבלות הראייה, מעבר למקום ולזמן.
"בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם…" הקשר שלנו עם הקב"ה הוא קשר שאי אפשר לנתק אותו, כמו שאי אפשר לנתק קשר דם בין אב לבנו. לא משנה מה קורה בדרך, גם אם התנתקנו, התרחקנו, שכחנו מי הוא אבינו, תמיד נשאר לו בנים. עוד על הפרשה – בנים אתם לה' אלהיכם
היום לגילוי אור פנימי
הַיּוֹם, הוא חידוש אך לא חדש.
ההתחדשות בתוך כל הקיים בחיינו – בחיי הנישואין, בעבודה ובמשפחה.
כוח אחד משפיע ומחייה את כל הבריאה, הוא לא תמיד נראה בעין רגילה, אך נוכח בכל רגע, בכל זמן.
בין אם אנחנו מודעים לו ובין אם לאו, הוא פועל על פי חוקים – על כן וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים.
"קארמה" ו"גורל" לא שייכים ליהדות.
אין גזירה שלא ניתן לבטל, עם ישראל הם מעל המזל.