קֹרַח דרך השם בסוד האותיות

קרח דרך השם בסוד האותיות

קֹרַח דרך השם בסוד האותיות

קֹרַח דרך השם בסוד האותיות

בבואת התודעה מבעד למציאות שאנו רואים

בין חלק למחלוקת

אלי־זה לנדאו

קֹרַח דרך השם בסוד האותיות

בבואת התודעה מבעד למציאות שאנו רואים – בין חלק למחלוקת

קרח הציץ בציץ הרבה מעבר לציצית
רצה לעצמו את כל התכלת שבטלית
חכם ועשיר שהיה לו הכל…

חלוק היה בתוך תוכו, חלק על ההנהגה
ביקש לעצמו ולחבורתו את חלקם של משה ואהרון בהנהגה
פעל מתוך ראשי תיבות שמו קֹרַח
*ק* נאה – *ר* וממות – *ח* מדה
חמד את מה שלא היה שלו
רקח מזימות עד שנשאר 'קרח' מכאן ומכאן
יוצא מי שמוחה על חלקו ורוצה את חלקו של זולתו, סופו שיאבד גם את שלו.
העלה שאלות קנטרניות,
בית שכולו ספרים, האם הוא מחויב במזוזה?
האם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית?

קֹרַח טען, כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים
צריך שיהיה שוויון בין כולם,
כל בני האדם נולדו שווים בתבנית אחידה, אך הם לא זהים.
אמנם כולם עוברים אותם שלבי התפתחות ותהליכי גדילה מינקות עד בגרות, אך לכל אחד מסלול משלו.
הדבר המשותף לכולם "כי נברא אדם יחידי", בהשגחה עליונה כל אחד יגיע למקומו המדויק.
משום כך נברא היחיד בתקופה מסוימת ולא בתקופה אחרת, בזמן ובמקום מוגדר בעולם כך שיוכל לקיים את תפקידו במילוי שליחותו בעולם.
קֹרַח חשב שכולם שווים, עשה השוואות ובסופו של דבר הרצון לשוויון מוליד מחלוקת.

שוני מאפשר אחדות
מחלוקת לשם שמים שאיננה עסוקה ב'רצון עצמי' באה לחדד את השוני בין החלקים, כך שכל חלק יביא את חלקו – עד שיושלם השלם.
"אמר ר' אלעזר תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך".
ורב שלום בניך, מלשון ריבוי, שהשלום מגיע מתוך ריבוי דעות – אלו ואלו דברי אלהים חיים.
אומר בעל 'הסולם', ריבוי הדעות הוא דבר נחוץ – לא טוב שיהיו דעות אחידות, אחרת צד אחד יצטרך לוותר על אישיותו.
שלום לא מבטל אף צד, להפך – כל אחד מהצדדים מביא את הצד החזק שלו אל תוך הקשר להשלים את השני.

קרח לא השכיל להבין שהשלום נבנה מתוך השוני בהשלמה בין חלקים
רצה לעצמו את כל התכלת בטלית
אומר הרמב"ן, צבע התכלת שונה מכל הצבעים, התכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע לכסא הכבוד.
צבע התכלת הינו צבע הניתן לאבחנה רק ממרחק ופרספקטיבה רחבה.
כמו צבעם של מי הים שהוא למעשה שקוף, אבל ממרחק נראה הים בצבע תכלת.
כך גם האויר, הוא שקוף וממרחק נראה כתכלת.
כך גם הקב"ה בעולמנו, ניתן לגלותו אך ורק ממרחק… כמו התכלת
יש פער עצום בין מה שאנו רואים ותופסים לבין האמת המוחלטת.
הסכנה הגדולה מתחילה כשנדמה לנו שהגענו לתכלת- לתכלית, שאנחנו מבינים ויודעים הכל.
קֹרַח חטא בגדלות המחשבה 'שהכל תכלת', כשחשב שתפס את האלוקות במלואה ולא הבדיל בין התכלת ללבן. ונשאר רק עם השקוף, ריקני וחסר תוכן.

קֹרַח רצה 'לבלוע את העולם גם במחיר מחלוקת.
האדמה בתפיסת התודעה מגלמת את עולם החומר, הארציות והגשמיות שהוא ועדתו נבלעו לתוכם.
האדמה בלעה אותו ואת עדתו אפילו תינוקות יונקי שדיים ואף מחט שהיתה שייכת להם.
עד כדי כך, במה חטאו תינוקות?
מקום שיש בו מחלוקת שלא לשם שמים הוא מקום קטלני הרסני.
כל מי שעומד בקרבת מקום כזה נפגע כמו בנשורת רדיו-אקטיבית, כל הסביבה נעשית נגועה לכמה דורות
הדרך היחידה לטהר את נגע המחלוקת זה קבורה וטיהור על ידי הַקְּטרֶת כדי לעצור את המגפה שפרצה.

התשובה לכל גזירה קשה – יום יום שעה שעה לפעול בתודעת קְּטרֶת
ראשי תיבות = ק-קדושה, ט-טהרה, ר-רחמים, ת-תקוה.

בשם כל ישראל תהיו טובים!
שתפו באהבה לזיכוי הרבים

"אמר רבי אלעזר א"ר חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"

אלי־זה לנדאו – התבונה דרך השם

רוצה לקבל מדי שבוע לווצאפ שלך
את הצופן בפרשה דרך השם בסוד האותיות
ההרשמה מכאן!

[[ טופס מוטמע]]



רוצים לקבל את פִשְרָה של הפרשה דרך השם מדי שבוע לתיבת המייל

מלאו פרטים כאן בתיבה משמאל והיא תשלח אליכם באהבה.


תגובות

אין עדיין תגובות

השאר תגובה

המייל שלך לא יוצג בגלוי - שדות חובה מסומנים בכוכבית*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

error: אזור מוגן זכויות יוצרים.
כותרת שלי